מגפת הקורנה מהווה אירוע מכונן אשר פגע קשות במרקם החברתי-כלכלי של חברות ומדינות רבות. הדרך להחלמה ממגפה זו עשויה להיות תהליך הדרגתי ואיטי שישפיע באופן לא שוויוני על קבוצות שונות בחברה.
המטרה של מחקר מוצע זה הוא לזהות, לחקור, למדל ולחזות את הגורמים הקשורים לרווחה הנפשית או המיטביות (well-being) האובייקטיבית והסובייקטיבית של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית בשלבים של שלהי המגיפה ובשלב היציאה הראשוני או התאוששות ממנה. הניתוח המוצע מתייחס הן לגורמים חומריים (מצב סוציו-אקונומי, הכנסה וכו’) ולמצב בריאות הנפש (תחושות של רווחה סובייקטיבית, רמת דיכאון, מתחים במשפחה) והן לגורמים חברתיים מבניים שונים (חוסן, לכידות חברתית, הון חברתי, מידת אמון ברשויות וכו’).
דגש מיוחד מושם על הזרזים והסוכנים שהשפיעו באופן דיפרנציאלי על הרווחה הנפשית של קבוצות חלשות בחברה בעיצומה של המגפה ובנוסף על הגורמים הצפויים להוביל להתאוששות דיפרנציאלית של קבוצות אלו בשלבי היציאה ממנה. ההשוואה בין ישראל לצרפת מעניינת במיוחד בבחינת “המנצחים” וה”מפסידים” הפוטנציאליים.
שאלה פתוחה מתייחסת הן למאפיינים של שתי החברות וליכולתם להתמודד עם המגפה: צרפת עם מערכת הביטחון הסוציאלי המוצקה שלה ותגובתה האיטית בחיסון האוכלוסייה מחד גיסא, או ישראל עם מערכת רווחה פחות נדיבה אך עם תגובתיות מהירה בחיסון האוכלוסייה מאידך גיסא.
הפרויקט המוצע ישתמש במגוון רחב של כלים איכותיים וכמותיים לאיסוף וניתוח נתוני המחקר. הנתונים הצרפתיים יתבססו על סקר האורך ELIPSS המורכב מנתוני פאנל מבוססי הסתברות.
נתונים דומים ייאספו עבור ישראל באמצעות סקר מקוון מיוחד.
בנוסף לנתוני הסקר, ייאספו נתוני עקבות דיגיטליים באמצעים לא פולשניים ממקורות אנושיים ופלטפורמות מקוונות (ביקורים בדפי אינטרנט, ניתוח רשתות חברתיות וכו’). אחת התרומות החדשניות של המחקר מהבחינה המתודולוגית היא עריכת טריאנגולציה והצלבה בין נתוני הדיווח העצמי (סקרים) לבין נתוני העקבות הדיגיטליים. על מנת לבחון את הקשר בין גורמים כלכליים, התנהגותיים וחברתיים המשפיעים על הרווחה ויכולות ההתמודדות וההסתגלות של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית עם המגפה, ייושמו מודלים עם משתנים מתווכים וממתנים. הפרויקט הדו-לאומי המוצע יצייד את בעלי העניין בשתי המדינות במידע מבוסס שיוכל לסייע להם בגיבוש הנחיות לסיוע לאוכלוסיות חלשות בעת משבר ולהאיץ את התאוששותן.
המחקר ממומן ע”י משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומבוצע בשיתוף פעולה עם המכון למדע המדינה פריז – Sciences Po.