פרויקט המחקר “גלגלי החיים” הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה”ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.
כל מימד כזה הוגדר ב”גלגל” שמנתוח את ישראל ביחס למדינות האחרות ובו מוצגים 5-10 אינדיקטורים. בכל אינדיקטור מופיע דירוג ישראל בין 60 מדינות אשר מתחרות בשווקים גלובליים. האינדיקטורים נבחרו על ידי צוותי המחקר. דירוג גבוה (מס’ 1) מציב את האינדיקטור קרוב להיקף הגלגל. דירוג נמוך (מס’ 60) מציב את האינדיקטור במרכז הגלגל. השטח הצבוע בתוך הגלגל מציג את ביצועיה הכלליים של ישראל באותו מימד. שטח גדול מעיד על הצטיינות של ישראל; שטח קטן מעיד על פיגור של ישראל. אחדים מהאינדיקטורים הם אובייקטיביים, לדוגמה תמ”ג לנפש. אחדים סובייקטיביים מטבעם, לדוגמה: “הוראת מדעים בבתי הספר מודגשת דיה” בסולם מ-1 עד 5, שבו 5 פירושו “מסכים בהחלט”. המסקנה העיקרית מניתוחים אלה היתה כי: הישגיה האדירים של ישראל בתחום החדשנות, המדע והטכנולוגיה אינם באים לידי ביטוי כלל בתחום הכלכלה, שם ישראל מפגרת.
בהמשך של גלגלי החיים לשנת 2016, מופיעים פרסומים רלוונטיים שמוסד שמואל נאמן ביצע במהלך שנת 2016, בחמשת הנושאים בשנים האחרונות. את כל מחקרי מוסד נאמן ניתן למצוא באתר מוסד שמואל נאמן
מדע וטכנולוגיה
כמו בחדשנות, ישראל גם בין המובילות בעולם במדדים מדעיים וטכנולוגיים רבים. היבט חשוב של המדע והטכנולוגיה בישראל הוא שיתוף פעולה עם ארה”ב. מחקרים שביצע מוסד שמואל נאמן בשנת 2016 הנוגעים במדע וטכנולוגיה:
“יחסים אקדמיים בין ישראל לארה”ב”, מתמקד ביחסים אקדמיים בין ישראל לארצות הברית. בין הנושאים שנבחנו: מגמות כמותיות בתפוקות מחקר משותפות, תחומים מובילים בתפוקות מחקר משותפות, מוסדות מובילים בתפוקות מחקר משותפות ועוד.
“הערכה הוליסטית של תקשורת מדע על-פי עמדות בעלי עניין שונים: מדענים, מורים, סטודנטים, תלמידים והציבור”, מחקר זה מנתח באופן הוליסטי את ההשקפות והמיקומים בנוגע לחשיבות של תקשורת מדעית, לפלטפורמות מדעיות ולשיתוף ידע מדעי, בקרב קהלים שונים.
“לקראת מדיניות מבוססת ראיות בתחום תקשורת המדע בישראל”, המחקר כימת את הסיקור של נושאי מדע, תיאר את האופנים בהם המדע מוצג לציבור, את תחומי המחקר הנפוצים ואת ההבדלים בסיקור מדע בין מקורות שונים.
“פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל”, מפרט את העקרונות הכלליים למדיניות הממשלה בתחום החקלאות הקיימת בים התיכון בישראל.
“שימוש דו תכליתי (dual use) בטכנולוגיות חלל ובלוויינים”, סוקר את סטטוס השימוש הדו תכליתי בישראל ובעולם, בתחומי העניין של מדינת ישראל וכולל המלצות לשיפור אופן העבודה על מנת לשפר את השימוש במקורות התקציביים הקיימים.
“מעמדה המחקרי של ישראל – מה באמת מתארים המדדים?”, בוחן את ההערכה הכמותית של איכות המחקר בישראל.
כלכלה
גלגלי החיים של מוסד שמואל נאמן מראים כי במשך שנים ישראל לא ניצלה את מלוא הפוטנציאל של המצוינות והמנהיגות שלה במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות, במונחים של יתרונות כלכליים. מחקרי מוסד שמואל נאמן משנת 2016 אשר שופכים אור על הבעיה הם:
“עץ החרוב – פתרון מערכתי, מהפכני ורדיקאלי למשבר מימון הפנסיה”, דוח אשר מתייחס למשבר הפנסיה העולמי, מאפיין את שורש הבעיה והגורמים לה בארץ ובחו”ל ומציע פתרון רדיקאלי לטווח ארוך, בר ביצוע בישראל ובמדינות מערביות אחרות, שיוביל להאצת הצמיחה הכלכלית.
“עודפי תוצרת חקלאית בשדה (פירות וירקות) והשימוש המיטבי בהם”, מתמקד בייצור עודף של פירות וירקות, ומציע צעדי מדיניות להפחתת עודפים אלו ולייעול השימוש בהם.
“מגזר הנפט והגז בישראל – היבטים כלכליים וגיאופוליטיים”, סוקר את מגזר הנפט והגז בישראל, נכון לתחילת שנת 2016, ומעריך את השפעת הירידה במחירי הנפט על המשק הישראלי. המחקר מציע דרכים לסייע בניצול תגליות הגז בישראל, על מנת למקסם את ההטבות הכלכליות והגיאו-פוליטיות.
“הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בצומת באר אורה 3/12/14 – חוות דעת כלכלית”, מציג את התמונה המלאה של הנזק שנגרם כתוצאה מהאירוע. על ידי שימוש במודל שפותח על ידי הסוכנות להגנת הסביבה בארה”ב.
“הערכת התועלות למשק ממנהרות תחבורה – מנהרות הכרמל כמקרה בוחן”, מעניק הערכה כלכלית שיש בשימוש במנהרות התחבורה בכרמל.
חדשנות
גלגל החדשנות מראה שישראל מנהיגה והיא בין המובילות במדדי חדשנות מרכזיים, ולכן שיטחו של “גלגל” החדשנות הוא גדול למדי. מחקרים הקשורים לתחום שהתבצעו במהלך שנת 2016:
“פעילות מו”פ, תשתיות וכוח אדם בתחום החלל האזרחי בתעשייה, באקדמיה ובמערכת החינוך בישראל”, מציג נתונים מפורטים על תעשיית החלל, באספקטים של: כ”א, הוצ’ מו”פ, מיפוי מרכזי ידע, תפוקת מו”פ וחינוך בתחום החלל.
“סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה”, מטרתו לבחון מכשולים בהעברת טכנולוגיה מתחומי הננוטכנולוגיה מאקדמיה לתעשייה.
“מיפוי מחקר וחדשנות במדינת ישראל”, הוא פרי שיתוף פעולה ייחודי בין מוסד שמואל נאמן והחטיבה למדיניות מדע בארגון אונסק”ו ונערך בהזמנת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
“ישראלים בברלין – קהילה בהתהוות”, בוחן את קהילת היזמים הישראלים בברלין – המניעים להגירתם של ישראליים לברלין נוכח מוגבלויות השפה וההיסטוריה הפוליטית של ישראל וגרמניה, התגבשות חיי הקהילה של המהגרים הישראליים בברלין, ותפיסת המהגרים הישראליים את החיים בברלין.
חברה, ממשלה וחינוך
מחקרי מוסד שמואל נאמן מתמקדים לא רק בסוגיות טכנולוגיות, אלא גם בהשפעתם החברתית. מחקרים שנעשו ב-2016 בתחום זה:
“איך להביא חרדים למקצועות מדע וטכנולוגיה?”, מציע דרכים לשלב חרדים בתחומי המדע וטכנולוגיה בישראל.
“רמזור לצפון”, תוכנית תלת שנתית שמטרתה לשפר את המחסור הקיצוני במורים למתמטיקה ברמה של 5 נקודות. הממצאים הוצגו לקרן טראמפ ולמחוז הצפון של משרד החינוך.
“הוראה המונית מקוונת – חדשנות משבשת באוניברסיטאות?”, מטרת העבודה היא לבחון ולהבהיר היבטים שונים הנוגעים לקורסים המקוונים רבי המשתתפים (Massive Open Online Courses – MOOCs), שהתפתחו בשנים האחרונות.
“מבט לעתיד האוניברסיטאות – האם המהפכה בפתח?”, עוסק בעתיד של האוניברסיטאות, ובוחן את השפעתם של תהליכים המתרחשים בהווה על עתידן של אוניברסיטאות המחקר. מהפכה – שייתכן כי בעקבותיה יהיה על האוניברסיטאות להמציא עצמן מחדש.
איכות סביבה ואנרגיה
בתחום האנרגיה והסביבה למוסד שמואל נאמן פעילות ענפה הן בתחום המחקר והן בתחום הכנסים והפורומים. כך למשל, מוסד שמואל נאמן מוביל את פורום האנרגיה אשר מפגיש מומחים מובילים בתחומי הממשל, האקדמיה והציבור מתוך מטרה להתמודד עם סוגיות מכריעות בתחום האנרגיה. כל מפגש של הפורום כולל דיווח על נושא מסוים, העלאת ייעוץ וחוות דעת מהמומחים לנושא בישראל.
ב-2016 התקיימו הפורומים הבאים:
פורום אנרגיה מספר 36 – התייעלות אנרגטית בישראל: שדרוג מערכות אנרגיה במפעלים ובארגונים, פורום אנרגיה מספר 37 – ביטחון באספקת אנרגיה בישראל, פורום אנרגיה מספר 38 – צעדים ליישום לאחר אישור מתווה הגז בישראל.
פעילויות אחרות בתחומי סביבה ואנרגיה במהלך 2016:
“מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2015″, צוות מוסד שמואל נאמן בנה כלי מיוחד, אשר משמש לכימות פליטות גזי חממה ותיעוד מצאי הפליטות של הגוף המדווח.
“תעשיית האנרגיות המתחדשות וההתייעלות האנרגטית בישראל עדכון מצב והמלצות מדיניות למינוף המו”פ והתעשייה הישראלית”, דו”ח המספק דרוג לגבי מצבה של ישראל ומעמדה בתחום.
“סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה – מסמך עמדה עשירי – תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל, 2016”, דו”ח שנעשה במסגרת מסמכי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה (העשירי במספר), מרכז חומר עדכני ומביא לסדר היום הציבורי את נושא הטכנולוגיות החקלאיות (אגרוטק).
