בעשורים האחרונים הולכת וגוברת בעולם ההכרה בחשיבות של השתלמות פוסט-דוקטורט כתקופת התמחות הנחוצה לחידוש הידע של חוקרים צעירים בשיטות ובמתודולוגיות חדשות ולהשגת ניסיון בניהול מחקר עצמאי. תוכנית “עמיתי רוטשילד” (Rothschild Fellowships Program) נחשבת לאחת התוכניות היוקרתיות לפוסט דוקטורט מבין התוכניות המיועדות למשתלמים ישראלים.
מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת “עמיתי רוטשילד” על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.
המתודולוגיות ששימשו לביצוע המחקר התבססו על סקר עמדות וניתוח תפוקות ביבליומטריות של אוכלוסיית המחקר. במסגרת הניתוח הביבליומטרי אותרו ונותחו פרסומיהם של 269 מהחוקרים. הממצאים העיקריים של הניתוחים הביבליומטרים הראו כי כמות ואיכות הציטוטים של כלל מועמדי תוכנית רוטשילד (מועמדים שזכו, ויתרו או נדחו) גבוהה משמעותית מהממוצע הישראלי והעולמי ברוב התחומים שנסקרו. מניתוח נתוני סקר ההערכה, אשר התבסס על תשובותיהם של 216 נסקרים, עולה כי שיעור ההשתלבות באקדמיה (בארץ ובחו”ל) בקרב קבוצת “עמיתי רוטשילד” גבוה במעט משיעור ההשתלבות בקבוצת ה מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומקבוצת המועמדים שוויתרו על מלגת רוטשילד.
