משק הפסולת בישראל נתון במשבר עמוק – המסגרת החוקית ותשתיות הטיפול בפסולת חסרות, אחוזי המִחְזוּר נמוכים לעומת מדינות ה-OECD והפסולת לנפש רק גדלה מדי שנה. על רקע מציאות זאת, פורסמה בסוף שנת 2020 אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה למשק הפסולת העירונית המוצקה.
על אף העבודה היסודית שנעשתה בגיבוש האסטרטגיה, דיאלוג עם בעלי עניין במשק הפסולת חושף כי ישנם חסמים מהותיים ליישום האסטרטגיה. לצורך מיפוי החסמים, קיימנו ביום 26/05/2021 פורום מקוון בו השתתפו נציגים מהמגזרים השונים – השלטון המרכזי, השלטון המקומי, ארגוני סביבה וכן יועצים ואנשי אקדמיה שעוסקים בתחום הפסולת.
הפורום התמקד בנושא הפרדת הפסולת האורגנית, שכן, הפסולת האורגנית מהווה קרוב למחצית ממשקל הפסולת העירונית המוצקה בישראל, וזהו אחד מזרמי הפסולת בעלי ההשפעה הסביבתית המשמעותית ביותר (תשטיפים, פליטות גזי חממה ועוד). כיום, רוב הפסולת האורגנית מועברת להטמנה, אך ישנה הסכמה מקצועית רחבה שרצוי להפריד את הזרם הזה משאר זרמי הפסולת ולטפל בו באחת מהשיטות הקיימות (קומפוסטציה, עיכול אנאירובי). ברם, אין הסכמה מקצועית בין כל השחקנים בתחום בנוגע לשיטת ההפרדה – האם רצוי להפריד את הפסולת האורגנית במקור, או במתקן מיון.
מתוך הדברים שנשמעו במפגש ניתן לשרטט מספר עקרונות מרכזיים המהותיים לסוגיית הטיפול בפסולת האורגנית, וזאת על אף שבחלק מן הנושאים לא היתה תמימות דעים בין המשתתפים.
- מערך הפעולה והיחס בין השלטון המרכזי והמקומי:
- הרגולטור צריך להגדיר את החזון והיעדים לגבי הטיפול בפסולת, ולהשאיר לרשויות המקומיות (או לאגד רשויות) להגדיר את האמצעים ליישום בהתאם לאתגרים השונים ולמאפיינים הגאוגרפיים והדמוגרפיים הייחודיים להן. אמצעי יישום שונים, מותאמים תפעולית וכלכלית, כגון הפרדה במקור והפרדה במתקן המיון, אינם פתרונות מתחרים אלא משלימים.
- צריך לבנות שיח מקצועי ומעמיק של הרגולטור עם השלטון המקומי, להגיע להסכמות, ולבנות אסטרטגיה משותפת. השלטון המקומי, שהינו הגוף המיישם בנושא הפסולת והאחראי לאיסוף ופינוי הפסולת, איננו “הציבור הרחב”, תחת הפלטפורמה של שיתוף ציבור, והמשרד להגנת הסביבה חייב לקיים עימו היוועצות מקצועית ומתמשכת.
- סדר היישום המומלץ:
- מומלץ להתחיל את היישום במגזר העסקי – עסקי מזון, תיירות, בסיסים צבאיים – שם הפסולת מרוכזת במקומות מאוד מסוימים, ושם המהלך פשוט יותר, ורק לאחר מכן לטפל בנושא של משקי הבית.
- יצירת סיפורי הצלחה – צריך להתחיל במקומות בהם ניתן ליישם הפרדה במקור של פסולת אורגנית, כגון, בענפי המלונאות או המסעדנות, בשכונות חדשות שנבנות עם פתרון מובנה, ביישובים קטנים. מומלץ להתחיל בקטן, ללמוד, ואז להמשיך.
- טיפול נכון בנושא יכלול ראשית הקמת מתקני קצה, לאחר מכן בניית ההסדרים התפעוליים ברשויות המקומיות, ורק לבסוף פריסת כלי אצירה מתאימים. אי-המשכיות בשרשרת הטיפול פוגעת בניסיון לצמצם את הטמנת הפסולת.
- חייבים לשקם את אמון הציבור על ידי מתן מידע שקוף, אמיתי וזמין לגבי שרשרת הטיפול בפסולת, וכן להביא בחשבון שתהליך של רתימת הציבור מחדש יארך שנים רבות.
- ליווי אובייקטיבי של היישום ופיתוח עתידי:
- כיוון שנותרו סוגיות שלגביהן קיימים פערי ידע גדולים, מומלץ להקצות מימון למחקרים שילוו את תהליך היישום ויכללו איסוף נתונים וניתוחם. בנוסף יש צורך לחקור לעומק את פוטנציאל השימוש בתוצרי תהליך הטיפול בפסולת בארץ, תוך התייחסות למחירים המקבילים של חומר בתולי, את ההיתכנות ליישום תמריצים כלכליים, וכן להקצות תקציבים לפיתוח חדשנות סביב עולם הפסולת האורגנית.
