אנחנו בונים מודל מקרו-כלכלי של משק עם עבודה מיומנת ולא מיומנת ועם מערכת השכלה גבוהה מרכזית, מכיילים אותה לנתוני המשק וההשכלה הגבוהה בישראל, ומשתמשים במודל המכויל לערוך הדמיות של שיטות מימון שונות להשכלה גבוהה על מנת לבחון את השפעתן על התוצר על אי השוויון במשק ועל ניידות חברתית. להלוואות סטודנטים לכשעצמם יש השפעה מועטה על נגישות להשכלה גבוהה. כדי להגדיל במידה ניכרת את שיעור הנרשמים והמסיימים מקרב משקי בית עניים יש צורך לסבסד במיוחד את שכר הלימוד ועלות המחיה של שכבה זאת, וגם אז נותרים פערים משמעותיים בין תלמידים מרקע סוציו-כלכליות שונה. מאמצים להשיג נגישות שוויונית יותר להשכלה גבוהה צריכים להתחיל בגיל צעיר יותר.