המחקר הנוכחי עוסק בהצלחת הקריירה של בעלי תואר שלישי בהנדסה ובמדעים מדויקים, שקיבלו את התואר בשנים 1987, 1989 ו- 1992. המחקר מתאר את רמת ההצלחה של בוגרים אלו במונחים אובייקטיביים כמו: שכר, פרסומים מדעיים והרצאות בכנסים, ובמונחים סובייקטיביים כמו: שביעות רצון פנימית, שביעות רצון משכר, אפשרויות קידום וכוונות הגירה. כמו-כן, מתאר המחקר את המאפיינים האישיים של מקבלי התארים, ואת מאפייני הסביבה בה השתלבו. משתני המחקר נמדדו בעזרת שאלון אישי שהשיבו עליו 330 איש. הממצאים העיקריים הראו ש- 90% מהמשיבים הנמצאים בארץ עובדים או לומדים לפוסט-דוקטורט. כ- 65% נמצאים באקדמיה. רמת השכר שלהם נעה בממוצע בין 3,000 ל- 5,000 ₪ לחודש. הפוריות המדעית מתבטאת בערך חציוני של 7 מאמרים ו- 3 הרצאות בכנסים מדעיים. רק 4% לא פרסמו אף מאמר מאז שסיימו את התואר השלישי. שביעות הרצון הפנימית של העונים גבוהה, ורובם מציינים הלימה בין ההכשרה שקיבלו לבין התפקיד אותו הם ממלאים. מאידך, שביעות הרצון משכר ומהזדמנויות הקידום נמוכה. רוב המשיבים מגלים העדפה ברורה לעבודה באקדמיה או במו”פ. כ- 80% מהם סוברים שחלה הרעה בסיכוייהם להשתלב במוסד אקדמי. כ- 22% מהם סוברים שסיכוייהם לעבוד במחקר קטנו עקב העלייה מרוסיה. כרבע ממקבלי התארים שהו בחו”ל בזמן המחקר, רובם לצורך לימודי פוסט-דוקטורט. כמחצית מהמשיבים ציינו בתוקף שאין להם כוונות להגירה קבועה מהארץ, וכ- 40% ציינו שיש להם עניין בהגירה זמנית לצורך התפתחות מקצועית. בהגירה זמנית יש תרומה אישית ולאומית כאחת, מאחר והחוזרים לארץ באים עם רמת ידע גבוהה יותר ועם מוניטין רב יותר בקהילה המדעית בהשוואה לשלב הקודם לכך. מאידך, העובדה שכרבע מהמשיבים שהו בחו”ל, יחד עם תפיסת המצב כקשה יותר בתחום התעסוקה, עלולה להסתיים בהגירה קבועה שיש בה נזק רב למדינה. קרוב לרבע מן המשיבים ציינו את העלייה מחבר העמים כמקור לקשיים במציאת עבודה במחקר. לממצא זה יש מסר חשוב לקובעי המדיניות, שמשמעותו הגברת ההזדמנויות לעבודה באקדמיה ובמו”פ על-מנת למנוע בריחת מוחות בעתיד.
/ דוחות ומחקרים /
