צטט כ:
גץ דפנה, גלעד ורד, ציפרפל סימה.
מחקר לבחינה והמלצה על תשתיות לאומיות עתידיות במחקר, פיתוח וניסויים חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2019. https://neaman.org.il/Research-to-examine-and-recommend-future-national-infrastructures-in-research,-development-and-experiments
צוות של מוסד שמואל נאמן ביצע ב- 2019 מחקר עבור הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר במשרד המדע והטכנולוגיה, בעקבות זכיה במכרז. מטרת המחקר הייתה לבחון עבור הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר של המולמו"פ, מהם הצרכים בתשתיות למחקר, לפיתוח ולניסויים בישראל, תוך התמקדות בתשתיות שתורמות לקשרי אקדמיה-תעשייה. המחקר בוצע ע"י החוקרים ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד וסימה ציפרפל ממוסד שמואל נאמן, ואת ביצועו ליוותה ועדת היגוי שהחברים בה: פרופ' נאוה בן צבי, ד"ר גורי זילכה וצביה בראון.
תשתית לאומית למחקר, פיתוח וניסויים הוגדרה בעבודה זו כמתקנים, משאבים ושירותים שישרתו את קהילת החוקרים (מהאקדמיה, ממכוני מחקר, מבתי חולים ומהתעשייה), על מנת לבצע מחקר, פיתוח וניסויים שיתרמו לחדשנות בתחומם. התשתית יכולה להיות ציוד מדעי/מחקרי או מספר פריטי ציוד שדורשים השקעה רצינית, או מאגרי ידע (כגון אוספים, ארכיונים ונתונים מדעיים), או e-infrastructures (כגון בסיסי נתונים, מערכות מחשוב, מחוללי סימולציות ורשתות תקשורת) וכל תשתית ייחודית אחרת החשובה להשגת מצוינות במחקר, פיתוח וניסויים.
העבודה כללה סקר ספרות של תשתיות עתידיות שמופיעות במפות הדרכים של מדינות נבחרות. המידע מוצג בנספח לדוח בשתי סקירות נפרדות, אחת לפי מדינות והשנייה לפי תחומים. בנוסף, נסקרה מפת הדרכים של ESFRI וכן תכנית העבודה עבור תשתיות מחקר אירופאיות במסגרת Horizon 2020.
במסגרת המחקר נערכו ראיונות עם מומחים, מנהלי מו"פ בתעשייה, מנהלי מכוני מחקר, ראשי מאגדי מגנ"ט, חוקרים במוסדות להשכלה גבוהה וסגנים למחקר באוניברסיטאות ועם בעלי עניין נוספים. המרואיינים התבקשו לסקור צרכים בתשתיות מחקר בתחומם.
מהמחקר עולה כי קיים צורך בתשתיות למחקר, פיתוח וניסויים בתחומים: פיסיקה והנדסה, חקלאות ומזון, רפואה ומדעי החיים ו-e-infrastructures.
עבור כל אחת מהתשתיות שזוהה בה צורך, נבחן המצאי הקיים של תשתיות כאלה הן בישראל והן בעולם, ונבנתה תבנית שכוללת את כל המידע שנאסף לגביה (מה תרומת התשתית לקידום המחקר, משתמשים פוטנציאליים, צעדים ליישום, לוח זמנים והערכת עלויות).
בהמשך לצרכים בתשתיות שכבר זוהו במחקר, ממליצות החוקרות לצאת בפרסום שיופנה לחוקרים מהאקדמיה, ממכוני המחקר ומבתי החולים ואנשי מו"פ מהתעשייה ויאפשר להגיש בקשות נוספות בתחומים אותם ניתן לקדם באמצעות הקמת תשתיות מחקר ופיתוח בישראל, תשתיות לאומיות שאמורות לשרת את כל המשתמשים העוסקים במו"פ אזרחי.
כל החומר שנאסף במסגרת מחקר זה ישמש בסיס לעבודת צוות מומחים, שיבחן את התועלת הצפויה מהקמת התשתיות ויגבש סדר עדיפויות להקמתן.
פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך
תגיות:
