מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
שני העשורים האחרונים מתאפיינים בחדירה מואצת של טכנולוגיות חדשות בתחומי הרובוטיקה, התקשורת ומערכות המידע, ננו-טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, אנרגיה ועוד. טכנולוגיות אשר משפיעות על כל תחומי המשק השונים (בריאות, חינוך, תעשיה, חקלאות, מסחר ועוד) ומכתיבות דפוסי עבודה חדשים, מקצועות חדשים מול מקצועות נעלמים והכשרות ומיומנויות מתאימים. במגזר העסקי בישראל נשמעת לעיתים קרובות הטענה על מחסור בכוח אדם בתחומים שונים (סייבר, מחשבים, חשמל, מים, אנרגיה, סביבה, בינוי, תשתיות ועוד). עולה הצורך לבחון האם החינוך הטכנולוגי/מקצועי והחינוך האקדמי הקיים נכון להיום, מכשירים כוח אדם מתאים על מנת לענות על צרכי השוק. גיבוש מדיניות מדע וטכנולוגיה לטווח ארוך הוא משימה חשובה המבוססת על ניתוח מגמות ההתפתחות של התחומים השונים לאורך זמן, הבנת התרומה האפשרית של תחומי המדע והטכנולוגיה לכלכלה ולחברה ואיתור המחסומים המעכבים את ההתפתחויות האפשריות (המרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי, 2001).
בכל שנה נבחרו שני נושאים למחקר עומק:
בשנה א': אגרו-טק ופוטוניקה; בשנה ב': הדפסת תלת ממד ורפואה מותאמת אישית וגנומיקה; בשנה ג': אגירת אנרגיה וערים חכמות;
בכל אחד מהנושאים בוצעו תחזיות לצרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לעשור הקרוב על מנת לסייע בהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים אלה.
בשנה הרביעית למחקר תעשה עבודה אינטגרטיבית לגבי צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי הן בתחומים שבהם התמקדנו בשלוש השנים הראשונות של המחקר והן בטכנולוגיות/ תחומים שזוהו כטכנולוגיות עתידיות בעבודות שנעשו במוסד נאמן
אנו תקווה כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
