תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי

רשימת חוקרים

ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, אושרת כץ-שחם, אליעזר שיין

צטט כ:
גץ דפנה, בוכניק ציפי, כץ-שחם אושרת, שיין אליעזר. תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2018. http://neaman.org.il/Technological-forecasting-for-scientific-and-technological-human-resources

קבצים להורדה:

תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי(2870KB)

שני העשורים האחרונים מתאפיינים בחדירה מואצת של טכנולוגיות חדשות בתחומי הרובוטיקה, התקשורת ומערכות המידע, ננו-טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, אנרגיה ועוד. טכנולוגיות אשר משפיעות על כל תחומי המשק השונים (בריאות, חינוך, תעשיה, חקלאות, מסחר ועוד) ומכתיבות דפוסי עבודה חדשים, מקצועות חדשים מול מקצועות נעלמים והכשרות ומיומנויות מתאימים. במגזר העסקי בישראל נשמעת לעיתים קרובות הטענה על מחסור בכוח אדם בתחומים שונים (סייבר, מחשבים, חשמל, מים, אנרגיה, סביבה, בינוי, תשתיות ועוד). העלייה הרוסית שהגיע בשנות התשעים הגדילה את כוח העבודה הטכנולוגי והמדעי בכל תחומי המשק, אך העולים שהשתלבו ותרמו לאקדמיה ולתעשייה נמצאים היום בגיל פרישה ומדינת ישראל צריכה לבחון האם החינוך הטכנולוגי/מקצועי והחינוך האקדמי מכשירים כוח אדם מתאים על מנת לענות על צרכי השוק. גיבוש מדיניות מדע וטכנולוגיה לטווח ארוך הוא משימה חשובה המבוססת על ניתוח מגמות ההתפתחות של התחומים השונים לאורך זמן, הבנת התרומה האפשרית של תחומי המדע והטכנולוגיה לכלכלה ולחברה ואיתור המחסומים המעכבים את ההתפתחויות האפשריות (המרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי, 2001).

מחקר זה בוצע במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר היא ביצוע של תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים (לדוגמא: כימיה, רובוטיקה, ננו-טכנולוגיה, הגנת סייבר) לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל.

דו"ח זה שהוגש בסיום השנה הראשונה של הפרויקט כולל סקירה של תחזיות טכנולוגיות במדינות נבחרות בעולם, והתאמת התחזיות לישראל. תהליך ההתאמה בוצע באמצעות ראיונות עם מומחים וקובעי מדיניות מתחומים שונים. בנוסף, נחקרו שני נושאים בהרחבה: פוטוניקה ואגרוטק (חקלאות מדויקת). עבור כל אחד מהנושאים בוצע סקר ספרות בתחום, מיפוי של התחום, נעשה שימוש בכלים שונים כמו סיעור מוחות, ראיונות עם מומחים או שאלון לחברות על מנת להבין את הצרכים של כל תחום והוצגו המסקנות וההמלצות.

אנו תקווה כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.