מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (פרסום שני בסדרה)

צטט כ:
גץ דפנה, פלד דן, אבן-זוהר יאיר, בוכניק ציפי, פרנקל סיון, שומאף מריאן, פלג סולי, ברנר נאוה, שי אורה, יוחאי גליה. מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (פרסום שני בסדרה) חיפה, ישראל, מוסד שמואל נאמן, 2007. https://neaman.org.il/Science-Technology-Innovation-Indicators-International-Comparison-2edition-HEB
קבצים להורדה:
Full ver 10-07.pdf(3460KB)

חוסנה של מדינת ישראל נשען במידה רבה על ידע מדעי-הנדסי ומצוינות טכנולוגית. הישגיה של המדינה בתחומים אלה, ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, נתמכו במידה רבה במדיניות ממשלתית מוכוונת במשך 40 השנים האחרונות, שעודדה יצירה מדעית-טכנולוגית וטיפחה יצירת הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו. הידע המדעי-טכנולוגי שנוצר ושופר בישראל תורגם למגוון טכנולוגיות בעלות פוטנציאל כלכלי, שפותחו ויושמו בעזרת כוח אדם מיומן ומנגנוני מימון וקרנות הון-סיכון שגם בהקמתם היה למדיניות הממשלתית תרומה מהותית.

למרות ההצלחה הישראלית במינוף מו"פ מדעי וטכנולוגי לצמיחה כלכלית, נוצרת בישראל תופעת ה"משק הדואלי" עם ענפי כלכלה ומגזרים נרחבים שאינם נהנים מפירות הטכנולוגיות המתקדמות. ישראל ניצבת כיום בפני תחרות גלובלית מתגברת בשווקי המוצרים והשירותים עתירי הטכנולוגיה ובתחרות על פעילויות מו"פ, שהן עצמן הופכות להיות סחירות בזירה הבינ"ל. תחרותיות בינלאומית מתעצמת זו מתבטאת הן בתחרות על השקעות זרות, על שווקי מוצרים ושרותים ועל כח אדם מקצועי שרכש הכשרה מדעית, טכנולוגית וניהולית בישראל. לפיכך קיים צורך במדיניות לאומית מגובשת ומרחיקת ראות בנושאי מחקר ופיתוח מדעי-טכנולוגי והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי הכלכלה. גיבוש מדיניות כזו חייב להתבסס על תמונת מצב עדכנית ומקיפה של כל הפעילויות המתחוללות במשק בתחומי המדע והטכנולוגיה, עלויותיהן והתמורות שהן מביאות למשק, תוך השוואה מתמדת לנעשה בתחומים אלה במדינות אחרות.  

פרסום זה, השני בסדרה "מדדים למדע, טכנולוגיה וחדשנות בישראל", נעשה בשיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומתמקד בסקירת חמישה תחומים המהווים אבני יסוד בתהליכי מו"פ וחדשנות טכנולוגית:

  • ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי: הערכות, במונחים כספיים ואחרים, של היקפי פעילות המו"פ בישראל, תוך הבחנה בין הגורמים המבצעים והגורמים המממנים.
  • הון אנושי במדע וטכנולוגיה: היקפי כוח האדם העוסק בתחומי הפיתוח וההטמעה של תחומי המדע והטכנולוגיה השונים, תחומי ההכשרה ומקומות הלימוד, ומאפיינים נוספים.
  • תפוקה מדעית וטכנולוגית: מדדים כמותיים שונים למדידת התפוקות המדעיות-טכנולוגיות, כגון פרסומים מדעיים וציטוטיהם, ורישום פטנטים.
  • התמורות וההשפעות הכלכליות של פעילויות מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, ומאזן המסחר הטכנולוגי, technology balance of payments.
  • המוכנות הטכנולוגית: הכרות עם מחשבים וטכנולוגיות ICT ונגישותם, ותשתיות תקשורת.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך

גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות