מדיניות חדשנות אסטרטגית (SIP) מדגישה את החשיבות של הטמעת החלטות מדיניות חדשנות (בהגדרה רחבה הכוללת מדע, טכנולוגיה, מדיניות ההשכלה הגבוהה ומדיניות לקידום יזמות והון סיכון) בתוך מערכת אסטרטגית קבועה ומבוססת ידע. יצירת חזון, זיהוי תחומי קדימויות וקביעת מערכת קוהרנטית של סדרי עדיפויות חייבים להתרחש לפני העיצוב והיישום של מדיניות תפעולית (אופרציונלית) – ואף להוות להם בסיס. הצורך או הרציונל למדיניות חדשנות אסטרטגית (SIP)טמון ב “עושה המדיניות האדפטיבי” של Metcalfe, אשר נדרש לתפקד בעולם של אי וודאות קיצונית. אנו מציגים בפרוט מערכת המתבססת על שני מוסדות מדיניות הפועלים ברמה הגבוהה ביותר של הממשל: מועצת החדשנות האסטרטגית שהיא על-משרדית, אפוליטית ועצמאית ומוכוונת ידע שתפקידה לתזמר את התהליך של ייצור חזון והצבת קדימויות, ומועצה בין משרדית מוכוונת פוליטית, שאחראית על הקצאות תקציביות וקואורדינציה. השפעתה של מדיניות החדשנות האסטרטגית תלויה בקיום מידה של הפרדה בין הידע לבין הפוליטיקה.