המחקר נערך במימון ובהנחיית המולמו”פ במשרד המדע והטכנולוגיה.
בדו”ח זה מתוארים ונבחנים מכוני מחקר ממשלתיים (פרק 1); השפעת ההשתתפות של חוקרים ישראלים בתשתיות מחקר בינלאומיות על המו”פ בישראל (פרק 2); גורמים העשויים להשפיע על מספר הציטוטים של פרסומי ישראל ודוגמאות למידת ההשפעה (פרק 3); השפעה טכנולוגית (שיתוף פעולה בין האקדמיה למגזר העסקי) (פרק 4).
ממצאים עיקריים:
למרות הבדלים רבים בפעילות ישראל בתשתיות השונות, באופן כללי ניתן לומר כי שיתוף הפעולה של ישראל בתשתיות מחקר בינלאומיות מערב באופן ישיר חוקרים רבים מאוניברסיטאות ישראל ובדרכים שונות ומגוונות. אינטראקציות אלה מאפשרות הפרייה הדדית של רעיונות, שיתוף במומחיות, שימוש בשירותים וציוד מדעי, אימון והכשרת חוקרים, ובסך הכל במספר רב של חוקרים וסטודנטים ישראלים הנחשפים למחקר בינלאומי בחזית המדע ובשיתופי פעולה הנולדים מכך. לשותפות מוצלחת זו יש תרומה ישירה ועקיפה לקידום המדע והמו”פ בישראל, והיא מתבטאת גם בהשפעה על מספר הפרסומים הישראלים והשפעתם המדעית.
מספר הציטוטים הממוצע לפרסום עשוי להיות מושפע מגורמים רבים וביניהם: חשיבות הפרסום ותרומתו למאמר המצטט; תרבות הפרסומים והציטוטים בשטח המדעי; מספר המחברים; שיתוף פעולה בינלאומי בפרסומים ועוד. גם לשינויים בדפוסי הפרסום של מאמרים מדעיים יש השפעה רבה על ממוצע הציטוטים לפרסום. בפרק זה נסקרו גורמים המשפיעים על מספר הציטוטים, ומצאנו כי:
שת”פ בינלאומי – הכולל פרסומים משותפים עם חוקרים ממדינות שונות והשתתפות בפרויקטים בינלאומיים (ובפרט כאשר מספר המחברים גדול), וכן פרסום במקורות שהם Open Access – משפרים משמעותית את מספר הציטוטים של מאמרים מדעיים. בשני פרמטרים אלו – לישראל פחות פרסומים ביחס ל-9 מדינות ברות-השוואה. הקצאת משאבים למסלולים אלו עשויה לשפר את המיקום של מדינת ישראל והמוסדות האקדמיים שלה בדירוגים המתבססים על נתונים ביבליומטריים (בנוסף לתרומה הכללית למדע הישראלי).
הקשר בין פרסומים מדעיים לפטנטים: התמונה העולה מניתוח פרסומי ישראל המצוטטים בפטנטים מצביעה על דרוג גבוה מאוד של ישראל במספר הציטוטים של פרסומיה בפטנטים, ופרסומים אלה מתאפיינים במספר נמוך יחסית של מחברים ומעט יחסית שיתוף פעולה בינלאומי. תמונה זו מעידה על השפעה טכנולוגית משמעותית שפותחה באקדמיות בישראל.
