דו”ח חדש של מוסד שמואל נאמן, במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050, מציג ניתוח כלכלי-סביבתי מקיף של האתגרים והפתרונות להבטחת אספקת מזון בת-קיימא בישראל בעשורים הקרובים. הדו”ח מתאר את הקשרים בין שיטות הייצור, זמינות משאבי הטבע והרגלי הצריכה, ומדגיש כי שינויים בתמהיל הגידולים והתייעלות בניהול משאבי הטבע יאפשרו אספקת מזון יציבה, תוך הפחתת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות.
assessment-environmental-economic-2050-security-https://www.neaman.org.il/food/
>> שלושה אתגרים מרכזיים עומדים בפני ייצור המזון בישראל:
1. שיטות עיבוד חקלאי והשפעות שינויי האקלים – שיטות הגידול הנוכחיות מושפעות משינויי האקלים, ומחייבות התאמות שיקטינו עלויות וישפרו את היעילות.
2. מגבלות קרקע ומים – היקף הקרקע והמים הקיימים לא מספיקים לייצור מזון בכמות הנדרשת, ולכן יש צורך בחדשנות טכנולוגית וניהול משאבים יעיל.
3. שינויי ביקוש ותזונה – הרגלי הצריכה של הציבור משפיעים על תמהיל הייצור המקומי ויכולים לשמש מנוף לשינוי לטובת ביטחון מזון בר-קיימא.
>> פתרונות מרכזיים לביסוס ביטחון המזון:
- מעבר לחקלאות מדייקת וחוות עירוניות – שילוב של חקלאות מתקדמת בשטחים עירוניים, המאפשרת לייעל את השימוש בקרקע ולשחרר שטחים חקלאיים לגידולים הכרחיים.
- התאמת הגידולים לשינויי האקלים – שיפור מערכות ההשקיה, שימוש בטכנולוגיות גידול חדשניות כמו חממות ורשתות צל, והתאמה חקלאית לסביבה המשתנה.
- עידוד מעבר לתזונה ים-תיכונית – תזונה זו מאפשרת ייצור בעלות נמוכה יותר לכל ק”ג מזון, מצמצמת פגיעה בסביבה ומפחיתה עלויות בריאותיות לציבור.
ד”ר אורנה רביב, החוקרת הראשית, מציינת: “עלינו להיערך כבר היום לשינויים מרחיקי לכת באופן שבו אנו מייצרים וצורכים מזון. הממצאים שלנו מראים כי ניתן לספק את צורכי התזונה של האוכלוסייה בישראל גם בשנת 2050, אך הדבר מחייב מעבר לחקלאות מדייקת, ניהול חכם של משאבי הקרקע והמים, והתאמה לתזונה בריאה יותר. ככל שנקדים ליישם פתרונות חדשניים, כך נוכל להבטיח ביטחון מזון יציב ובר-קיימא לדורות הבאים.”
לתיאום ראיון עם ד”ר אורנה רביב: orna@sni.technion.ac.il
>> מסקנות מרכזיות מהדו”ח:
- העלות הכוללת של ייצור המזון בשנת 2050 צפויה להיות כ-42 מיליארד שקל בשנה (בערך נוכחי), בדומה להיום, אך עם שינוי משמעותי בחלוקת ההשקעה בין קבוצות המזון.
- מעבר לתזונה ים-תיכונית יאפשר ניצול יעיל יותר של משאבי הקרקע והמים, תוך שיפור הבריאות הציבורית וצמצום הפליטות.
- שילוב של חקלאות מדייקת, טכנולוגיות חדשניות ושינוי בביקוש יאפשר אספקת מזון יציבה גם בתנאים של אתגר אקלימי.
צוות המחקר: ד”ר אורנה רביב, פרופ’ אופירה אילון, פרופ’ אייל שמעוני, סימה ציפרפל, נעמה שפירא.
—
אודות מוסד שמואל נאמן:
מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 כארגון עצמאי ללא מטרות רווח, שנועד לזהות, לגבש ולנתח סוגיות מדיניות חיוניות להתפתחות המדעית והחברתית של מדינת ישראל, ולעודד דיון ציבורי מושכל שיקדם ויסייע בתהליך קבלת החלטות לאומיות. המחקר במוסד נאמן כולל ניתוח מדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחומי מדע, הנדסה, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, וחברה. צוות המוסד כולל מגוון רחב של מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה. המוסד מפיק דוחות מחקר, מארח כנסים ומפגשים מקצועיים, ומעניק תמיכה לסטודנטים וחוקרים בתחומים רלבנטיים.
