בתקשורת
972.4.829.2329+
נאמן בתקשורת
התוכנית של משרד האוצר: 120 אלף דירות על שטחי משרדים שתוכננו בגוש דן
רחל אלתרמן
פרופ’ רחל אלתרמן, טוענת אף היא נגד בניית שכונות חדשות ומדברת על עידוד של עיבוי שכונות קיימות. התופעה הנפוצה של “פיצול בתים” – שכיום ברובה לא חוקית – מניבה פתרונות דיור משובחים וצריכה לקבל עידוד והכשרה בחוק.
פרופ’ רחל אלתרמן בהרצאה על How to Understand Law and Policy in the Urban Governance Context
רחל אלתרמן
עירד יבנה בהסכת על מדע ומחקר בישראל
פרופ’ עירד יבנה יחד עם עמיתים, בהסכת על מדע ומחקר בישראל – מה החוזקות והחולשות? מה מייחד את החוקר הישראלי? כיצד לשלב מחקר עם התעשייה, ומה מקומו של המחקר במכללות.
מספרינט למרתון – 30% אנרגיות מתחדשות, חלום או מציאות
פרופ’ אופירה אילון בדיון מומחים מובילים בתחום האנרגיות המתחדשות
ההיי-טק בסכנה? “ללא שיפור בתשתיות המחקר – ישראל עלולה לאבד את מעמדה כמדינת סטארט-אפ”
אלה ברזני, דפנה גץ, רינת קליין
מחקר חדש שבוצע במוסד שמואל נאמן מתריע על ירידה יחסית בדירוג תפוקות המחקר של ישראל, שעלולה להוביל לפגיעה במעמדה האקדמי הבינלאומי.
מה לעשות עם השאריות של חדר האוכל? בקיבוץ יגור מצאו פתרון שטוב לעולם
מתקן ניסיוני שהוצב בקיבוץ יגור קולט את הפסולת האורגנית שמצטברת בחדר האוכל.
המיזם תואם את ההמלצות שפורטו במסמך מדיניות לטיפול בפסולת האורגנית שפירסמו לאחרונה מוסד שמואל נאמן בטכניון ואוניברסיטת חיפה. אחת ההמלצות המרכזיות של המסמך היא לעודד טיפול מקומי בפסולת, במקום במתקן מרכזי מרוחק.
מהאסלה לכיריים: למה אנו נרתעים מייצור גז מהשירותים
במחקר חדש נבדק כיצד אפשר לגרום ליותר אנשים לאמץ מערכות להפקת גז לבישול ודשן מצואה אנושית,
למרות החסם הפסיכולוגי הברור.
פרופ’ אופירה אילון מסבירה מה המצב בישראל, ומה עלינו לעשות על מנת לאפשר למכוני טיהור השפכים לעבוד כראוי.
בישראל יש 14 אלף אירועי שריפות פסולת בשנה, אבל רק 14 פקחים בכל המדינה
שריפת פסולת בלתי חוקית היא מכת מדינה שעולה לתושבים בבריאות. עם המצב האקוטי בשטח, שמחמיר משנה לשנה, מתמודד כוח עבודה דל במיוחד של פקחים בכל הארץ.
פרופ’ אופירה אילון מזכירה לכולנו שבסוף כל השריפות הללו מובילות למה שאנחנו נושמים, אוכלים ושותים.
פסולת ומשבר האקלים עם פרופ’ אופירה אילון
פרופ’ אופירה אילון בראיון בגל”צ: מתי התחיל האדם לייצר פסולת? מה פוגע יותר בסביבה – הפסולת עצמה, או שמא תהליך ייצור המוצרים? כיצד ניתן להתמודד איתה באופן המיטבי? והיכן ישראל נמצאת ביחס לעולם בטיפול בפסולת?