במסגרת המחקר נבדקו קבוצות מדגמיות מקרב קהילות חרדיות שונות ברחבי הארץ (N=692) לגבי תפיסתם, מוּדעותם ומוּכנוּתם למצבי חירום שונים, בדגש על רעידות אדמה.
בנוסף, נערכו מספר ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים בתחום החירום ועם מספר מובילי-דעה במגזר החרדי. ממצאי המחקר מעלים כי החרדים תופסים את הסיכוי להתרחשות רעידת אדמה במדינה וביישוביהם כבינוני-נמוך, אך תופסים את הסיכון לגבי עצמם ומשפחתם כנמוך מאד.
בנוסף, האוכלוסייה החרדית מכירה בצורך להתכונן למצבי חירום בכלל ורעידות אדמה בפרט, אך מצפה להתאמת ההיערכות – לרבות תרגולות, העברת מסרים ושיתוף האוכלוסייה – למאפייני האוכלוסייה ולאורחות חייה.
דו”ח המחקר כולל שורה ארוכה של המלצות אופרטיביות בתחומים הבאים: שיפור מודעות, העברת מידע, תפקיד הרבנים והאדמו”רים בחירום, שיפור המוכנות הפיזית, התנדבות ועזרה הדדית, הכנה לפינוי המוני וכן הצעות ייעול ופתרונות טכנולוגיים.
