מאמרים וגילויי דעת
השפעת תאריך התפוגה וסוג התווית על בזבוז מזון
בזבוז מזון הוא בזבוז משאבי מים, אנרגיה, חומרים שנדרשים לייצורו, ובעת הטיפול בפסולת- נפלטים מזהמים למים, לקרקע ולאוויר.
מחקר שנערך בקרב משפחות חיפאיות ע”י פרופ’ אופירה אילון ועמיתים מצא כי למעלה ממחצית מפסולת המזון מורכבת ממזון ראוי למאכל, כשחלקו נובע מאי הבנת תוויות התפוגה.
הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל
בישראל מיוצרות מדי שנה כשישה מיליון טונות פסולת עירונית מוצקה, ורובה מופנית להטמנה.
המאמר שופך אור על משק הפסולת בישראל, ומציג ממצאים לגבי חסמים מרכזיים בטיפול בפסולת עירונית מוצקה, אסטרטגיה להסרת החסמים ומאיצי ערך להשגת מטרת האסדרה – צמצום הפסולת המופנית להטמנה.
איך יהודים משנים את העולם
במאמר זה, שפורסם ב “Jerusalem Post”, מספר לנו פרופ’ שלמה מיטל על מאה של גאונות יהודית ששינתה את העולם. המאמר כולל ראיון עם נורמן לברכט, עיתונאי וסופר בריטי שכתב את הספר: “גאונות וחרדה: איך יהודים שינו את העולם, 1847-1947”
חוסר ההגיון במשבר ההצפות
מידי חורף אנחנו שומעים על קריסת תשתיות ניקוז עירוניות כתוצאה מגשמים עזים, אולם תקציב כל רשויות הניקוז בישראל לשנת 2020 עומד על 55 מיליון שקל בלבד בעוד שרק בנהריה,
עלות הנזקים בינואר 2020 מוערכת בכ-300 מיליון שקל.
במאמר זה שהתפרסם בכלכליסט פרופ’ אופירה אילון מציפה את סוגיות הניהול הלקוי מצדו של השלטון המקומי, ומראה לנו שאפשר לעשות את זה אחרת.
קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים – השפעות המשבר על האוניברסיטאות | Bizportal
קיצוצים, מיזוגים וסגירת קמפוסים – השפעות המשבר על האוניברסיטאות
עוד לפני מגפת הקורונה, התחזיות צפו שכמחצית מ-2,800 המוסדות האקדמיים בארה”ב יסגרו או יעברו מיזוגים במהלך העשור הקרוב; שכר הלימוד גבוה והסטודנטים כבר לא מוכנים לשלם; האוניברסיטאות חייבות להסתגל למציאות החדשה
לחייב חברות לשמור רזרבות לתקופת משבר
אומרים שמשבר הוא הזדמנות לשינוי, אבל משבר הוא גם הזדמנות ללמוד. ניהול הסיכונים חיוני בניהול חברות, כדי לאפשר התמודדות עם משברים.
כשמגיע משבר חיצוני לא צפוי, כמו משבר הקורונה כיום, ניצבות חברות רבות ללא רזרבות לשעת חירום וללא תזרים להמשך הפעילות. לפיכך, כמו שהחברות מפרישות כספים לפיצויים לעובדים, יש לחייב הפרשה של כספים ריאליים למשברים.
מוקדם להספיד את המהפכה המדעית-טכנולוגית
ב–1 בספטמבר פירסם איתן אבריאל מאמר ב–TheMarker, תחת הכותרת “הצמיחה: האם תם עידן ההמצאות הגדולות?”. במאמר הוא כותב דברים בשם אומרם של הכלכלן רוברט גורדון מאוניברסיטת נורתווסטרן בארה”ב. גורדון מעלה סברה שלפיה החדשנות המדעית־טכנולוגית מיצתה עצמה, ועל כן יש לצפות לירידה בצמיחה בשנים הבאות. האינטרפרטציה של גורדון מוטעית בכמה רמות, והמסקנה שלו אינה נכונה.
תעלומת הכסף הגדול
ראיון עם אריה רוטנברג — מדוע הר הכס, שנוצר בארץ ובעולם, על ידי הבנקים המרכזים, אינו מוליד אינפלציה? הרי התשובה…
העסק של השינה
ראיון עם פרופ’ פרץ לביא, נשיא הטכניון היוצא, על מחקרי השינה שלו והסטרטאפים שנוצרו בעקבותיהם.
פוליטיקה ללא מדיניות
מה קורה בדמוקרטיות, כאשר אנו הבוחרים, מטילים את פתקי ההצבעה שלנו ללא כל שמץ על מה אלו שאנו מצביעים להם מתכננים לעשות? מה אם לאלו שאנו מצביעים , בעצמם אין מושג מה הם מתכוונים לעשות? ומדוע ישראל ודמוקרטיות מערביות בבעיה הזו?