בשנים האחרונות, הולך וגובר הביקוש לאנרגיה, בין היתר בשל הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית. שימוש גובר באנרגיה כרוך בהשקעת משאבים כספיים, ניצול משאבי קרקע המצויים במחסור ואף מעצים את המשבר האקלימי, שכן משק האנרגיה העולמי אחראי לכשני שליש מסך כל פליטות גזי החממה. בעולם מתפתחת זה מכבר מגמה של התייעלות אנרגטית המתבטאת בניצול מושכל של משאבי האנרגיה, הפקת מוצרים ותועלות כלכליות תוך שימוש מופחת באנרגיה ושמירה על איכות החיים המודרנית. בקרב מומחים שונים ברחבי העולם קיימת הסכמה ביחס לצורך המיידי בשינוי יסודי באופן שבו אנו מייצרים וצורכים אנרגיה ושעל שינוי זה להתרחש במהלך השנים הקרובות על מנת להימנע מהשפעותיו המאיימות של משבר האקלים. מלבד השיקולים הסביבתיים והבריאותיים, למדינת ישראל ישנם תמריצים נוספים להשקיע משאבים ולייעל את צריכת האנרגיה במשק, שכן ישראל הינה אי אנרגטי ולכן, ליציבות משק האנרגיה בישראל ישנה חשיבות ביטחונית ואסטרטגית ממדרגה ראשונה.
התייעלות אנרגטית הינה הדרך המהירה והזולה ביותר להשגת ביטחון אנרגטי, חיסכון בעלויות משקיות ולהתמודדות עם אתגרים סביבתיים. בעולם, מתייחסים לחיסכון הנובע מהתייעלות אנרגטית כמקור אנרגיה וירטואלי, לדוגמא, התייעלות על ידי שימוש במכשירי חשמל בעלי דירוג אנרגטי גבוה, מקטינה את הביקוש לחשמל ומקטינה את הצורך בהגדלת מערך ייצור החשמל, וזאת מבלי לפגוע בשירותי האנרגיה המבוקשים. התייעלות אנרגטית (לא במשק החשמל בלבד אלא במשק האנרגיה כולו) מושגת באמצעות הקטנת הבזבוז (שימוש נכון) וניהול הצריכה, שימוש במכשירים יעילים אנרגטית ויישום עקרונות ליעילות אנרגטית בתכנון מבנים חדשים ושיפוץ קיימים.
מרבית החסמים לקידום התייעלות אנרגטית הם חסמי שוק המבטאים הלכה למעשה היבטים כלכליים, כגון: תנודות קיצוניות במחירי אנרגיה, עלויות גבוהות של טכנולוגיות לחיסכון באנרגיה, אי ודאות לגבי החזר ההשקעה, כשלי שוק וכדומה. בנוסף קיימים גם חסמים התנהגותיים של הצרכן, שקשורים לחוסר עניין, מחסור במידע או מידע לא מדויק אשר גורמים לצרכן לבחור לא לחסוך באנרגיה ולא להתייעל אנרגטית.
התנהגויות המקושרות לצריכת אנרגיה במשקי בית נחלקות לשניים – התנהגויות מוכוונות התייעלות המתייחסות לנקיטת אמצעים שמטרתם התייעלות אנרגטית כמו רכישת מכשירי חשמל יעילים יותר, איטום ובידוד הבית ובנייה ירוקה, והתנהגויות מוכוונות חיסכון המתייחסות לאימוץ פעולות חסכניות באנרגיה. חלק מהפעולות החסכניות באנרגיה כרוכות בהתנהגויות חד פעמיות, כמו כיוון בקר הטמפרטורה במערכת המיזוג בחדר לטמפרטורה חסכונית, ואילו אחרות כוללות התנהגויות הדורשות פעולות יומיומיות ושינוי באורחות החיים, כמו ייבוש הכביסה על חבל ולא במייבש.
שימוש באמצעים טכנולוגיים לייעול צריכת האנרגיה אינו פתרון אחד ויחיד היות ואופי צריכת אנרגיה הוא תוצאה של השוני בין אנשים (למשל, בנוחות התרמית שלהם, באורח החיים ובסגנון החיים). כמו כן, שינוי הרגלי שימוש נעשה חשוב במיוחד כאשר אנשים כבר אימצו אמצעים טכנולוגיים לייעול הצריכה אך הם לא משתמשים בהם בצורה נכונה.
מכאן, שבמגזר הביתי, לצד המלצות להתייעלות האנרגטית באמצעות החלפת מכשירי חשמל כגון, מקררים, מדיחי כלים, מכונות כביסה ומייבשי כביסה, אמצעי חימום וקירור וגופי תאורה, יש חשיבות גם לפעולות להעלאת מודעות הציבור להפחתת צריכת חשמל כאמצעי חשוב וכלי מדיניות מרכזי. ההנחה המרכזית ב’תכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית 2016-2030′ היא כי ניתן להביא לעד 10% חיסכון מצריכת האנרגיה למשק הבית בעזרת אמצעי זה של העלאת מודעות.
מחקרים בפסיכולוגיה ובכלכלה התנהגותית מצביעים על מספר סיבות לכך שאנשים מקבלים החלטות בניגוד לאינטרס הכלכלי שלהם (חולשות אנושיות, הטיות קוגניטיביות, פערי מידע ועוד). המונח ‘דחיפה’ (Nudge), מתאר כיצד ארגונים ציבוריים ופרטיים יכולים לעודד אנשים לקבל החלטות מושכלות יותר בתחומים שונים בחיי היום-יום שלהם על ידי ‘דחיפה’ או תזכורת מפורשת או מרומזת לכיוון התנהגות מסוים. מחקרים מראים כי ‘דחיפה’ יכולה לתרום להפחתת צריכת האנרגיה, על ידי מתן מישוב חברתי, מסירת מידע בזמן אמת, המלצות לחיסכון או שילוב ביניהם. עם זאת, הממצאים אינם חד משמעיים: הם משתנים בין אוכלוסיות שונות, בהתאם למעמד סוציואקונומי, דעות פוליטיות, מאפייני צריכה או היכולת להבנת המסרים השונים. שיטה שתביא לירידת צריכה באוכלוסייה מסוימת יכולה להביא להעלאת צריכה באוכלוסייה אחרת. בנוסף, שילוב שיטות לעיתים דווקא גורע מהאפקט של שיטה יחידה וכן יש שונות גדולה במשך ההשפעה של ההתערבות. כמו כן תהיה השפעה לתדירות ההתערבות, אורכה ואף לצורתה הפיזית (גודל המעטפה בה מגיע המידע). מכאן שישנה חשיבות גדולה לעיצוב ההתערבויות בהתאם לקהל היעד.
למשקי הבית, מטבע הדברים, יש אינטרס ברור להתייעל אנרגטית ובכך לצמצם את ההוצאות ולהשאיר הכנסה פנויה לשימושים אחרים. מנגד, במוסדות ובארגונים קיים אתגר גדול לרתום את העובדים לנושא החיסכון וההתייעלות האנרגטית, שהרי העובדים לא רק שאינם משלמים את חשבון החשמל, ולכן אין להם אינטרס כלכלי לחיסכון אלא שלעיתים, העובד תופס את הדרישה כמטלה נוספת. לפיכך, את נושא השפעת ההתערבות הפסיכולוגית על התייעלות אנרגטית יש לבחון גם ברמת האדם ומשק ביתו וגם מבחינת העובד במקום עבודתו.
בנוסף, יש לבדוק שילוב של התערבויות פסיכולוגיות עם תמריצים כלכליים ולבסוף יש לתת את הדעת גם לשאלה האם הכסף שנחסך מושקע באלמנטים המשפרים את ההתייעלות האנרגטית או שהוא מופנה לפעילות אחרת שמשמרת או אף מגדילה את צריכת האנרגיה והשלכותיה השליליות.
משתתפי הפורום תמימי דעים באשר לפוטנציאל החיסכון שניתן להשיג ע”י התחשבות בהיבטים הפסיכולוגיים וההתנהגותיים, להלן מספר המלצות לפעולה שגובשו.
המלצות:
זיהוי אינטרס ציבורי
- יש לזהות את האינטרס הציבורי להתייעלות אנרגטית – כלכלי, סביבתי, ביטחון אנרגטי ועוד, ודרכו להשפיע על האפקט הפסיכולוגי/התנהגותי.
העלאת מודעות / הסברה
- חייבים להתייחס להיבט ההתנהגותי בנושא של התייעלות אנרגטית. מומלץ להוסיף לכל קול-קורא של הממשלה בתחום האנרגיה את ההיבט ההתנהגותי לצד ההיבט הטכני. כך עולה ההיבט ההתנהגותי לשיח. יש לשים דגש על פיתוח מנגנונים כלכליים שיתגמלו ארגון שמשקיע בהתייעלות אנרגטית.
- מומלץ לבנות מהלך הסברתי בהיקף נרחב ולאורך זמן בכדי לשנות את תפיסת הציבור בנוגע לחשיבות הנושא (בדומה לקמפיין ‘ישראל מתייבשת’ בעקבות משבר המים ב-2009).
- כיום, צרכני חשמל ביתיים מקבלים דיווח הן לגבי הצריכה ההשוואתית שלהם עצמם והן לגבי הצריכה שלהם בהשוואה לממוצע השכונתי. מוצע לבחון מחקרית השפעת מידע זה שכן, מחד, צרכנים אשר צורכים מעל הממוצע יכולים להיות מונעים לחיסכון כתוצאה ממידע זה, אך מנגד, אלו שצורכים מתחת לממוצע, עלולים לקבל “רישיון מוסרי” לצרוך יותר.
מיקוד מאמצים בצרכנים גדולים
- יש לאתר צרכנים בזבזנים במיוחד ולמקד בהם את מאמצי החיסכון, שם פוטנציאל החיסכון המשמעותי. מומלץ כי יצרני החשמל יתבקשו על ידי הרגולטור להגיש דו”ח על צרכנים גדולים, כולל במגזר הציבורי (כאשר אין חיסיון).
פרסום מדדים לצריכת אנרגיה
- רצוי לפרסם מדד לצריכת אנרגיה בו כל צרכן יוכל לקבל מידע היכן הוא נמצא ביחס לצרכנים בעלי מאפיינים דומים (גודל דירה, מספר נפשות וכדומה). יש לגבש דרכים לקביעת מדד זה.
