מחקר חדש חושף פערים ואתגרים בקמפוסים רב-תרבותיים בישראל

מחקר חדש של מוסד שמואל נאמן בחן עמדות, תפיסות וחוויות של 1,200 סטודנטים יהודים וערבים הלומדים במוסדות אקדמיים הטרוגניים  בישראל. המחקר, שנערך בשנת הלימודים תשפ”ד (2023–2024) בשיתוף עם קרן רוטשילד, חושף את האתגרים וההזדמנויות במרחב אקדמי משותף ומדגיש את השפעת האקלים בקמפוס על חוויית הלימודים וקידום ערכים אוניברסליים.

לחיות ביחד בקמפוס רב-תרבותי: עמדות הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל

https://www.neaman.org.il/living-together-on-multicultural-campus/

ד”ר נוהאד עלי, מוביל המחקר: “הנחת המחקר היא: סטודנטים במוסדות אקדמיים רב-תרבותיים נהנים משפע של הזדמנויות למפגש עם סטודנטים מרקעים תרבותיים ששונים משלהם. על כן,  מטרות המחקר הן: למפות את עמדות הסטודנטים ביחס להיותם ביחד בקמפוסים, לזהות את החסמים המקשים על חיים יחדיו בהם ולהצביע על אמצעים לסילוק החסמים וליצירת קמפוס רב-תרבותי אשר מקדם את הגיוון והרב תרבותיות של סטודנטים מרקעים שונים; יוזם קורסים וסדנאות העוסקים בתרבויות, אתניות או יחסים בין-תרבותיים ויוזם גיוון מבוסס על אינטראקציה בלתי פורמלית”.

התמות המרכזיות של המחקר כללו: תפיסות האקלים האקדמי בקמפוס;  תפיסות של ניכור, זרות, הפרדה וריחוק במוסד האקדמי;  עמדות כלפי קידום הערכים האוניברסליים במוסד האקדמי;  תפיסות הרב-תרבותיות במוסדות האקדמיים; חוויה של גזענות ושל אפליה במוסד האקדמי ; תפיסות ההכלה והשילוב במוסדות האקדמיים ובחברה הרחבה.

לתיאום ראיון עם ד”ר נוהאד עלי: nohad@sni.technion.ac.il

ממצאים מרכזיים

1. אקלים אקדמי
   • סטודנטים ערבים ייחסו חשיבות רבה לייצוג תרבותי ולשוויון במוסדות האקדמיים.
   • תחושת הנוחות לבטא את תרבותם הייתה נמוכה יותר בקרב סטודנטים ערבים לעומת יהודים.
2. יחסי יהודים-ערבים
   • בעוד שביעות הרצון מיחסי יהודים-ערבים נמוכה בקרב ערבים, הם דיווחו על תחושת קרבה רבה יותר לסטודנטים יהודים בתוך הקמפוס לעומת מחוץ לו.
3. בחירת מוסד
   • ערבים וסטודנטים דתיים התייחסו במיוחד לקרבה גיאוגרפית ולייצוג לאומי.
   • נשים הדגישו את חשיבות הקרבה והייצוג הלאומי יותר מגברים.
4. רב-תרבותיות
   • ערבים הפיקו תועלת רבה יותר מהשהות במוסדות רב-תרבותיים בשיפור הבנה בין-תרבותית.
   • דרישה להגברת שילוט בערבית וייצוג ערבי בסגל האקדמי בלטה בקרב הסטודנטים הערבים.
5. חוויות של גזענות ואפליה
   • סטודנטים ערבים נחשפו בשיעורים גבוהים יותר לאמירות גזעניות ולהתנהגות מפלה מצד סגל אקדמי ומנהלי.
6. עמדות כלפי שילוב ערבים בחברה
   • סטודנטים יהודים הביעו תמיכה גבוהה יותר בשילוב ערבים במרחבים משותפים ובממשלה.

המלצות המחקר
המחקר מציע שורה של צעדים לשיפור האקלים הרב-תרבותי במוסדות להשכלה גבוהה:

• פיתוח קורסים וסדנאות להגברת סובלנות ושיפור האינטראקציה הרב-תרבותית.
• שיפור של התנהלות בעיתות של מתח לאומי.
• השקעה משמעותית בפיתוח ובשיפור היכולות של סטודנטים להתנהל בסביבה רב-תרבותית.
• התאמת הלימודים למועדים ולחגים של האוכלוסייה הערבית.
• הגברת התמיכה בסטודנטים ערבים בתחילת דרכם האקדמית.
• אכיפה חיצונית ושיפור המענה למקרי אפליה וגזענות בקמפוס. 

המחקר מדגיש את הצורך הדחוף בקידום מדיניות מוסדית כוללת המשלבת שוויון, הכלה, וסובלנות.
ממצאים אלה פותחים צוהר לדיון על השפעת הרב-תרבותיות במוסדות האקדמיים ועל הדרכים לקדם שותפות אזרחית רחבה בישראל.

—

אודות מוסד שמואל נאמן:

מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 כארגון עצמאי ללא מטרות רווח, שנועד לזהות, לגבש ולנתח סוגיות מדיניות חיוניות להתפתחות המדעית והחברתית של מדינת ישראל, ולעודד דיון ציבורי מושכל שיקדם ויסייע בתהליך קבלת החלטות לאומיות. המחקר במוסד נאמן כולל ניתוח מדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחומי מדע, הנדסה, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, וחברה. צוות המוסד כולל מגוון רחב של מומחים מהאקדמיה ומהתעשייה. המוסד מפיק דוחות מחקר, מארח כנסים ומפגשים מקצועיים, ומעניק תמיכה לסטודנטים וחוקרים בתחומים רלבנטיים.