החל משלהי סתיו 2000 חזר הטרור להכות במדינת ישראל. הטרור משבש את אופי החיים השוטפים ואינו מאפשר לנהל שגרת חיים רגילה. יחד עם זאת (לדברי Kirschenbaum 2005), ללא אימוץ “אסטרטגיית הישרדות” עשויה החברה להיהרס ללא יכולת שיקום עתידי מצידה.
בבסיס המחקר השערת מחקר עיקרית לפיה ככל שעובר זמן והטרור נמשך כך משלים הציבור עם אפשרות הימצאותו לאורך זמן וסוטה מהתנהגותו הצרכנית הרגילה בעוצמה הולכת ופוחתת בעקבות התרחשות כל אירוע טרור. השערות משניות בוחנות את המרכיבים העיקריים בקביעת התנהגותם הכלכלית של ציבור הצרכנים.
המחקר עושה שימוש במתודולוגית Event Studies באמצעותה ניתן לבחון לאורך זמן מספר רב של התרחשויות טרור בצורה “מבודדת”, ומשווה בין שלושה מסדי נתונים הבוחנים סוגים שונים של מוצרי צריכה (בני-קיימא / שאינם בני-קיימא).
במחקר נמצא כי קיים מתאם שלילי בין חלוף הזמן לעוצמת התגובה הצרכנית, משמע כי עם הזמן הולכת ופוחתת עוצמת הסטייה מההתנהגות הצרכנית הרגילה. עוד נמצא כי תהליך הסתגלות ציבור הצרכנים לטרור לאורך זמן ביחס למוצרים בני-קיימא הינו בקצב איטי יותר מאשר ביחס למוצרים שאינם בני-קיימא; ככל שעובר זמן והטרור נמשך כך מאבדת מכוחה השפעת הטרור המקומי בקביעת ההתנהגות הצרכנית, וכמוה עוצמת הטרור. עוד מתברר כי קיימת שונות רבה ביחסיות הרגלי הצריכה של הציבור בהשוואה בין המחוזות הגיאוגרפים השונים, זאת כתלות בהתרחשות אירועי הטרור לאורך זמן. לבסוף נמצא כי ראשית התקופה אופיינה במגמת ירידה בקניה הממוצעת (בחלון זמן השוואתי) בעוד כי התקופות שבאו לאחר מכן אופיינו בעליה בקניה הממוצעת לאחר התרחשות אירוע טרור.
/ דוחות ומחקרים /
