מטרתו של תכנון כוח-אדם היא להבטיח ניצול יעיל של משאבי אנוש במדינה מסוימת או בענף משקי, או בחברה מסוימת מנקודת המבט של פיתוח כלכלי וחברתי כאחד. ישנם חילוקי דעות באשר לצורך בתכנון כוח-אדם ואף בין המאמינים שתכנון כוח-אדם אכן נחוץ יש דעות שונות לגבי שיטות הביצוע ומידת הצורך בתכנון. תכנון כוח-אדם קשור הן בתכנון כלכלי והן בתכנון החינוך. באשר לתכנון כלכלי למותר לומר כי מדינה המנסה לתכנן את צמיחתה הכלכלית, חייבת להקדיש תשומת לב מיוחדת להיקף ולהרכב כוח העבודה הדרוש למשקה. באשר לתכנון מערכת החינוך ברור שתפוקת המערכת ביחד עם מאזן ההגירה של כוח-אדם רלוונטי קובעת את אופי ורמת כוח-העבודה במשק למשך שנים רבות. כיום תכנון החינוך על ידי המדינה במטרה לקדם מטרות כלכליות, מקובל ורצוי ברוב המדינות. “תחזית כוח-אדם” היא כיום השיטה העיקרית בעולם לשילוב תכנון החינוך והתכנון הכלכלי. יסודה של גישה זו הניסיון לחזות את הביקוש לכוח-אדם מקצועי מהאספקט של הצורך להשגת רמה והרכב מסוימים של תוצר לאומי או תפוקה תעשייתית. תחזיות כוח-אדם מצביעות על ההתפלגות ההשכלתית של כוח העבודה בשנת היעד מתוך הנתונים של שנת הבסיס או כחיוץ של מגמות בעבר, תוך התחשבות במגמות התפתחות החזויות לשנות התוכנית בכל התחומים הרלוונטיים. הדגש בתכנון כוח-אדם הוא שעל ידי תחזיות ניתן לגלות מחסור או עודף בתחומים או בענפים מסוימים ועל ידי כך למנוע צווארי בקבוק בצמיחה המשקית או במתן שרותים מסוימים. בשנות השישים הוכנו תוכניות להרחבת מערכת החינוך ברוב מדינות העולם לאור תחזיות שהצביעו על מחסור בטווח ארוך לכוח-אדם מדעי וטכנולוגי. מעקבים שנערכו עשור לאחר מכן הראו שרוב התחזיות לא התממשו. המציאות הראתה שישנן חלופות רבות להתמחויות מקצועיות כגון הסבה מקצועית, שינוי תהליכי יצור או יבוא כוח-אדם מיומן ואף תחלופה בין עובדים והון או בין סוגי עובדים שונים. השיעור שנלמד מתחזיות כוח-אדם שאין אפשרות לחזות לטווח ארוך דרישה לכוח-אדם מיומן בתחום מקצועי צר. לכן המגמה הנוכחית היא להתרכז בתחזיות לטווח קצר ובינוני, “מדיניות כוח-אדם פעילה” השואפת להתערב בשוקי העבודה.
/ דוחות ומחקרים /
