הערכה מעצבת של פיילוט לקידום הטעמת מיומנויות וכישורים במערכת ההשכלה הגבוהה
מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה מוביל פיילוט שמטרתו פיתוח ידע ותמיכה בקידום תשתית מוסדית להטמעת כישורים ומיומנויות תעסוקתיות בקורסי הלימוד הדיסציפלינריים. הפיילוט ייערך בשיתוף עם שני מוסדות להשכלה גבוהה ובמהלכו יעודכנו ארבעה קורסים ממוסדות אלו כך שישולבו בהם פדגוגיות תומכות מיומנויות וכישורים.
הערכה מעצבת לתוכנית "אפיק מעבר מקוצר" בטכניון
המחקר מתמקד בהערכת "אפיק קבלה מקוצר" בטכניון, המציע מסלול חלופי לקבלת סטודנטים לטכניון. המחקר נועד לבחון את האפקטיביות של מסלול קבלה זה, להגביר את הגיוון בקרב סטודנטים בטכניון ולזהות דרכים למשוך אוכלוסיות חסרות ייצוג. המחקר נעשה תוך שילוב שיטות כמותיות ואיכותניות, עם ראיונות חצי מובנים שנערכו בשני שלבים.
הפורום לחינוך מהנדסים במאה ה-21
הפורום הוא פלטפורמה המאגדת נציגים מאוניבריסטאות, מכללות הנדסיות, גופי ממשל, תעשייה וצעירים, הפועלים ביחד לפתח, לקדם וליישם תובנות ופרדיגמות חדשות בחינוך מהנדסים על רקע אתגרי המאה ה-21.
מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה
מגזר ההשכלה הגבוהה מתמודד עם אתגרים רבים מאי פעם, ולכן זקוק למנהיגים ומנהיגות שיכולים להוביל את חברי הסגל (העמיתים) ולהבטיח את יישום מטרות האקדמיה.
מיפוי דרישות הון אנושי לתעשייה המתקדמת בירושלים
מוסד שמואל נאמן ביחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים, הפורום הכלכלי חברתי ומנהלת המעסיקים חברו יחד להתנעת פרויקט לעידוד חיילים משוחררים ללימודים אקדמיים ותעסוקה בירושלים. מטרתו העיקרית של הפרויקט היא לזהות מגמות של שוק העבודה בירושלים בהיבטים של הון אנושי, ובהתאם לכך לסייע לחיילים משוחררים (עד 5 שנים מהשחרור) להשתלב במסלולי לימוד רלוונטיים לצרכי השוק ובפריון גבוה.
סקירת מקורות מימון של אוניברסיטאות בעולם
מוסדות להשכלה גבוהה נתקלים בקשיים פיננסיים רבים המושפעים משינויים בהכנסות ובהוצאות התפעול. האוניברסיטאות בוחנות גישות שונות כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים. לא קיים מודל יחיד שעשוי להתאים לכל המוסדות האקדמיים. ניתן לסווג את הפתרונות למספר מסלולים: הגדלת הכנסות, פעולות התייעלות, יצירת שיתופי פעולה ומיזוג מוסדות אקדמיים, וכן "המצאה מחדש" של המוסד (reinventing).
בחינת מכלול ההיבטים להקמת "מרכז אקדמי בעיר פתח-תקווה"
בחינת מודלים שונים שיאפשרו פתיחה של מרכז אקדמי חדש שכולל בית ספר למצטיינים בפ"ת, או חלופה אחרת למרכז כזה. תוך שימוש בקיום ראיונות ובחינת הספרות, צוות הפרויקט גיבש שלושה מודלים אפשריים מתוכם יבחרו נציגי עיריית פתח-תקווה את המודל המתאים ביותר לאקו-סיסטמה העירונית: מרכז למידה לאורך החיים Lifelong Learning, מרכז אקדמי יישומי ושילוב של מרכז למידה לאורך החיים ומרכז אקדמי קיים.
מחקר הערכה ליוזמה למען רפואה מותאמת אישית
היוזמה למען רפואה מותאמת אישית (רמ"א) מתקיימת בשותפות של יד הנדיב, קרן קלרמן והקרן הלאומית למדע, בתמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וישראל דיגיטלית. מטרת היוזמה היא לקדם מחקר בסיסי ולפתח שיטות דיאגנוסטיות וטיפוליות חדשות על ידי חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות רפואיים אחרים בארץ.
_20200506114633.245.jpg?w=250&quality=60)
חוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שנקלטו באוניברסיטאות בישראל
עבודת מחקר זו התבצעה לבקשת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועוסקת בחוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שהיו חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בחו"ל ובחרו לקבל תפקיד של סגל בכיר בדרג אקדמי של פרופסור חבר או פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל. המחקר נערך מתוך הבנה כי לחוקרים הבכירים הבאים לעבוד בישראל מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל עשויה להיות תרומה רבת ערך לקידום המחקר בארץ. המחקר נותן תמונת מצב עדכנית אודות חוקרים אלו בישראל, המוטיבציה להגעתם, תהליך הקליטה במוסדות המחקר בארץ והאפשרויות לעידוד התופעה.
תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי
מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
בוגרי מסלול רופא-חוקר באוניברסיטאות בישראל
רופאים-חוקרים הינם נדבך חשוב בתחום המחקר ביו-רפואי בכלל ובביצוע מחקר "תרגומי", שמטרתו קידום מחקר בסיסי אל עבר פתרונות רפואיים, בפרט. מדינות מתקדמות בעולם משקיעות משאבים רבים בפיתוח הון אנושי זה תוך הבנת תרומתו המשמעותית לפיתוח מערכת הבריאות, כמו גם קידום התעשייה והאקדמיה.
קשרי אקדמיה תעשייה
ניתוח של קשרי אקדמיה-תעשייה על בסיס של נתונים ואינדיקטורים כמותיים. פיתוח תובנות על לגבי מדיניות אופטימלית ומודלים מתקדמים לאיזון בין מסחור טכנולוגיה והעברת טכנלוגיה, המבוססת על פעילות משותפת עם ובמימון מחקרים ע"י התעשייה. המלצות לצעדי מדיניות על בסיס התובנות מתוך ראייה של טובת הכלכלה הלאומית והחברה.
חינוך מהנדסים במאה ה-21
מוסד שמואל נאמן בטכניון יזם פתיחה של תהליך לאומי לבחון מחדש את החינוך של מהנדסים במוסדות האקדמיים בישראל מתוך מטרה להכשיר דור צעיר של מהנדסים בעלי יכולות לקידום חדשנות בתעשייה עתירת הטכנולוגיה והמסורתית, ורתימת החזית המדעית למטרות אלה.
השפעת האוניברסיטאות על הסטודנטים להיות יזמים
מחקר זה מציג תאוריה של התהליך שעובר סטודנט בדרכו להפוך ליזם. התאוריה מתבססת על תיאורית "stage-gate" לחדשנות. על פי התאוריה, התהליך שעובר סטודנט למדע וטכנולוגיה עד שהוא נהיה יזם היי-טק דומה לסדרת "שערים", נקודות החלטה או "דלתות".
הערכת תוכניות המצוינים של הטכניון
תכנית המצוינים של הטכניון נוסדה בשנת 1992, ומיועדת לתלמידי תואר ראשון בפקולטות למדעים והנדסה, שזוהו כבעלי יכולות יוצאות דופן. מטרת התוכנית היא לאפשר לתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם תוך הענקת חופש מרבי במהלך הלימודים, על ידי העמקה והרחבה של נושאים המעניינים אותם ולחשוף את הסטודנטים לנושאים ומחקרים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרגילה.
הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"
מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.
הערכת תוכנית נופר
תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.
הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה
מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"
פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות
מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות. המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.
השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה
הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.
הערכת תוכנית המגנטון
המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.
מימון המדע בישראל - אספקטים נבחרים
מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל נחשב סוגיה מרכזית בסדר היום הציבורי של המדינה. לפיכך, החליט מוסד שמואל נאמן לקדם עבודה שתבחן את מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל ותרכז את הנתונים המתארים את המצב הנוכחי של הפעילות. מטרות העבודה: תיאור שיטות התיקצוב הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה ובחינתן, על רקע התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי.
מדיניות שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה
מטרת העבודה הינה בחינת מדיניות שכר הלימוד שהייתה נהוגה בישראל, לרבות ההשלכות הסוציו אקונומיות והתקציביות על התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת הפרויקט מוצע מודל מעודכן לקביעת שכר הלימוד בישראל וקביעת מנגנוני הפיצוי דרך הקמת מערך סיוע נרחב לסטודנטים.
סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)
מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.
הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.
אקדמיה בסביבה משתנה
הספר עוסק בסוגיות מדיניות של ההשכלה הגבוהה ובהן: משמעות הגברת המעורבת הפוליטית; קיצוצי תקציב והשלכתם על המחקר וההוראה; האיום על עתיד קיומה של החירות האקדמית; המבחן הפסיכומטרי ומשמעויותיו השונות; ההשלכות שנובעות מפעילותן של שלוחות האוניברסיטאות הזרות בישראל. הספר מנתח באופן מעמיק, נוקב וביקורתי את מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל בין השנים 1952-2004.
סקר עמדות הציבור למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה במשק הישראלי
בתחילת שנת 2006 התקבלו ממצאי סקר בנושא "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית", שערך פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת"א, בהזמנת מוסד שמואל נאמן. הסקר בחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר בחן מספר שאלות בהן: חשיבות קיום רמה מדעית וטכנולוגית בישראל, גאווה לאומית בתחומי מדע וטכנולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים, סדר עדיפות מקצועי – תעסוקתי בנושאי מדע וטכנולוגיה בהשוואה למקצועות שונים במשק, רמת אמון במוסדות המעניקים ידע טכנולוגי מדעי ועוד.
גישה חדשנית ללימודי מתמטיקה כבסיס למדעים ולהנדסה
פרויקט זה נועד לחקור ,לפתח ולהעריך תהליכי למידת מתמטיקה בהקשר יישומי ,מציאותי ובהתייחס לסגנונות למידה שונים .ההתקדמות בשנה הראשונה של הפרויקט הייתה בשני כיוונים הקשורים למחקרי תזה בהנחיית מובילי הפרויקט
אוניברסיטאות העתיד, המחקר והמדע של ישראל
במסגרת פעילות זו, קיים המוסד, בדצמבר 2004, כנס מדעי בינלאומי תחת הכותרת: "מעבר למערכת השכלה גבוהה המונית - השוואות בינלאומיות", בשיתוף עם 'קרן חינוך ארה"ב – ישראל', שמנהלת את תכנית 'פולברייט' האמריקאית לחילופי מרצים וסטודנטים וקרן ISEF.
השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי
חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.
מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי
פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .
מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)
STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.
הערכה הוליסטית של תקשורת מדע על-פי עמדות בעלי עניין שונים
בשנים האחרונות, עולה דרישה ממדענים להנגשת המדע לציבור הרחב, הן לצורך קיום וקידום של חברה תומכת ומקדמת ידע, והן לצורך קבלת תמיכה ולגיטימציה מהציבור לעיסוק במדע. תקשורת מדע מתייחסת ליכולת להשתמש בשפה מובנת לקהל הרחב, לצורך דיון מדעי עם ציבור שאינו שייך לקהילה המדעית.
מיפוי והערכה ביבליומטרית של קבוצות מחקר מובילות בתחום מדעי החיים
עבודה זו עוסקת במיפוי החוקרים הבולטים בשבעת המוסדות האקדמיים בישראל (האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן והטכניון – מכון טכנולוגי לישראל) בתחומים הבאים של מדעי החיים: גנומיקה, פרוטאומיקה, ביואינפורמטיקה, גנומיקה כימית ורפואה מותאמת אישית.
התפתחות אוניברסיטאות המחקר בישראל
אוניברסיטאות המחקר בישראל התפתחו בעקבות ההתפתחויות בעולם. מעבר לכך הן מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחותה הכלכלית, החברתית והתרבותית של ישראל. בעבודה מתוארים אירועים עיקריים ותהליכים שהתרחשו במשך עשרות שנים, במהלכן תרומתן הלאומי המשמעותית של אוניברסיטאות המחקר.
_20190307160950.111.jpg?w=250&quality=60)
סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית
בשנת 2014 השלים מוסד נאמן את השלב הראשון בסקר קשרי החוץ של ישראל במו"פ, ברמה הלאומית והמוסדית. במסגרת שלב זה בוצע סקר ונבנה מאגר מידע ממוחשב בו רוכז מידע רב על קשרי החוץ המדעיים הלאומיים והמוסדיים של מדינת ישראל. בשנת 2016 בוצע השלב השני של הפרויקט, שכלל השלמות והרחבות לפעילות שבוצעה במסגרת השלב הראשון. השלב השלישי מתבצע בשנת 2017 ובמסגרתו יבוצע עדכון כל נתוני מאגר המידע.
מתמטיקה ללא הפסקה
תכניות הלימודים במתמטיקה במרבית המדינות בעולם וישראל בכללן, אינן משקפות את העשייה המתמדת ואת הידע החדש המצטבר חדשות לבקרים בתחום המתמטיקה. אצל חלק גדול מבוגרי מערכת החינוך נוצרת תפיסה שגויה שהמתמטיקה היא תחום סגור וקפוא, שבו כל התשובות ידועות ונותר בו מעט מאוד, אם בכלל, מקום לחידושים. בניסיון להתמודד עם הבעיה, פיתח צוות הפרויקט אוסף של הבזקי-חדשות-מתמטיות המתמקד בפריצת-דרך בתחום המתמטיקה.
מבט השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים
חברת Thomson Reuters פרסמה בשנת 2011 דו"ח העוסק בניתוח השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בפעילויות המחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון, כפי שהם משתקפים במאגר המידע שלה, ה-ISI. הדו"ח מצביע על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר. התהליך מתרחש בעיקר בחמש מדינות: טורקיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן. בעקבות פרסום דו"ח זה, ביצענו במוסד נאמן בחינה השוואתית של תהליכי התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי שחלו בישראל ובמדינות המזרח התיכון.
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות
בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: סוגיות, מאפיינים והיבטים ייחודיים
מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים, עוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לביטוי בתוצאות הערכות המצוינות.
הפורום להשכלה גבוהה
מוסד שמואל נאמן ביחד עם עמותת "בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מקיימים במסגרת פורום ההשכלה הגבוהה מספר מפגשים בשנה. פורום ההשכלה הגבוהה הוקם בעקבות כנס בינלאומי שנערך בדצמבר 2004 במוסד נאמן בשיתוף בשער וקרן חינוך ארה"ב ישראל בנושא "Transition to mass Higher Education Systems". מטרת הפורום היא לקיים דיונים בסוגיות שונות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ודיאלוג פתוח בין האוניברסיטאות, המכללות, מל"ג, ות"ת וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים.
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית
בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות. מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.
_20190307173216.261.jpg?w=250&quality=60)
מיפוי המחקר והפיתוח החקלאי בישראל
מוסד שמואל נאמן בשיתוף מחלקת המדע והחדשנות של המועצה הבריטית (שגרירות בריטניה בישראל) מובילים פרויקט משותף שמטרתו לזהות נושאים רלוונטיים בתחום חקלאות המדע, שיש להם סינרגיה ופוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה בין מדעני בריטניה למדענים הישראלים.
_20190307172519.120.jpg?w=250&quality=60)
יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב
ICC) - Israel on Campus Coalition) הינה רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע בארה"ב, ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של מצב הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.
הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי
המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.
חינוך כימי לאן
לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד שמואל נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מהן, התמקדה בשאלת החינוך כימי לאן. בהובלתה של פרופ' דורי נחקרו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הוראת הכימיה ועתיד החינוך הכימי בישראל. כיום, חלו שינויים בכלל מערכות החינוך, ואיתם נרשמת ירידה בבוחרים ללמוד כימיה ובמספר מורי הכימיה.
_20190307170536.820.jpg?w=250&quality=60)
קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל
מחקר זה, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (מולמו"פ), נועד לספק למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות תמונת מצב בנושא השתלבותם של אזורי השוליים במדינת ישראל בפעילות המו"פ והחדשנות. עידוד החדשנות בפריפריה נתפש כמנגנון שעשוי לקדם צמיחה כלכלית שתצמצם פערים מרחביים, שבשנים האחרונות גדלים במדינת ישראל.
_20190307165359.710.png?w=250&quality=60)
תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS
תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.
היבטים ייחודיים בהתפתחות הטכניון
החל מראשית הקמתו, עמדו בפני הטכניון משימות לאומיות כבדות משקל ומאתגרות. במקביל נמשכו המאמצים הבלתי פוסקים להעלאת הסטנדרטים האקדמיים ולקידום המצוינות האקדמית. למרות היותו מוסד בעל משאבים מוגבלים, יחסית למוסדות יוקרתיים בעולם, הטכניון הצליח להגיע למעמד של אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ברמה עולמית, ובה בעת – למלא משימות לאומיות כבדות משקל ולהוות גורם בעל השפעה ללא תקדים על התפתחותה של ישראל.
