הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)

 בשנת 2006 התקיימה, במוסד שמואל נאמן, פעילות מחקרית ענפה בנושא "כלכלת ההשכלה הגבוהה: לקראת עיצוב מחדש של 'המודל הישראלי" (ובקיצור תכנית ה- EHE), וזאת בשיתוף עם "פורום ספיר". מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה. להלן רשימת תכניות המחקר שנתמכו ע"י ה -EHE:במהלך השנה האקדמית 2005-2006 קיימו שבעה מפגשים בהם הוצגו ונידונו תכניות המחקר ובהמשך תוצאותיהן, הוצגו סקירות, וכמו כן הוזמנו מרצים להרצאות מיוחדות, ביניהם:

 

Shlomo Herskovic, Deputy Director General for Planning and Information Planning and Budgeting Committee, Council for Higher Education: “Planning and outputs in higher education: the case of Ph.D. studies in Israel”

  Nissan Limor, “An Overview of the Higher Education System in the UK”

 חלק מהפרויקטים כבר הניבו פרסומים, חלק נמצאים עדיין בשלבי סיום ועריכה. בפרט ראוי לציין את נייר העבודה:

"The quality of Israeli academic institutions: what the wages of graduates tell about it?" Tom Caplan, Orly Furman, Dmitri Romanov, Noam Zussman, 2006.

 עבודה זאת הוצגה בפני "וועדת שוחט" לרפורמה בהשכלה הגבוהה, וסיפקה לה נתונים חיוניים לעבודתה.

כידוע, הממשלה מינתה בנובמבר 2006 וועדה ציבורית בראשותו של שר האוצר לשעבר בייגה שוחט על מנת להמליץ על רפורמה בהשכלה גבוהה, ובכלל זה בנגישות ושכר לימוד, בתגמול למצוינות, וכדומה. בין חברי הוועדה נמנים: פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' ראובן גרונאו, אשר נטלו חלק בתכנית EHE. עבודות המחקר והדיונים הרבים והמעמיקים שנערכו במסגרת תכנית ה-EHE השפיעו רבות על פרופ' גרונאו ופרופ' טרכטנברג, ועל כן משליכים על הוועדה. אין ספק שמבחינה זאת העיתוי של התכנית התאים להפליא לצרכי עיצוב מדיניות בתחום חיוני זה.

 

 

גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות