עבודה זו טוענת שמעבר להשפעה המיידית שיש לטרור על קרבנות תמימים, הוא גם מעלה את מחיר הפשיעה, ולכן הוא מהווה השפעה חיצונית שלילית לגבי פושעים פוטנציאליים. הטרור מעלה את מחיר הפשיעה באמצעות שני ערוצים:
ע”י נוכחות ופעילות של כוחות המשטרה
ע”י זה שמחייבים יותר אנשים לשהות בבתיהם במקום לעסוק בפעילות של בילוי שעות הפנאי.
הניתוח שלנו עוסק ב 120 פיגועי טרור קטלניים ודיווחי פשיעה ב 17 מחוזות בישראל בין השנים 2000 עד 2005. אחרי ניכוי של ההשפעה הספציפית האופיינית של כל אזור ואחרי ניכוי מגמות הזמן האופייניות של כל אזור, אנו מראים כי התקפות טרור הפחיתו את פשיעת רכוש כגון: פריצות, גניבת רכב, וגניבות מתוך רכב. פעילות טרור הפחיתה גם תקיפות על רקע מיני , תקיפה אלימה ותקיפה בתוך בתים פרטיים אולם הגדילה את מקרי השגת הגבול ושיבוש פעילות המשטרה. תוצאות עקביות אלו מבטאות תחושה כי ישנה הרתעה הנובעת מנוכחות משטרתית הולכת וגדלה אחרי פיגועי טרור. נוכחות משטרתית גבוהה יותר הייתה עשויה ללכוד יותר עברייני משיגי הגבול ובאותו הזמן להפחית את מספר עבירות הרכוש. יתרה מזו, הישארותם של תושבים בבתיהם , לאחר פיגועי הטרור, תורמת לעלייה במחיר הפשיעה.
