מערך לרישום פליטות גזי חממה בישראל – תקנון הפעלה והנחיות לדיווח
מערך דיווח ורישום גזי החממה בישראל תוכנן על ידי צוות המשרד להגנת הסביבה, מוסד שמואל נאמן בטכניון וחברת אקוטריידרס בשיתוף צוות עבודה רחב של בעלי העניין. מטרת עבודת הצוות הייתה לפתח מנגנון הפעלה בצירוף הנחיות לדיווח בכדי להיות לעזר לארגונים וחברות מכל מגזרי המשק בישראל, בתהליך דיווח ורישום מצאי פליטות גזי החממה שלהן. מערך דיווח […]
חוסן חברתי בחברה הערבית: תודעה התאמה תרבותית והמלצות לפעולה
העיסוק בחוסן והמוכנות לחירום ניצבו בשנים האחרונות במקום מרכזי בשיח הציבורי, הפוליטי והאקדמי. עיסוק זה אינו ייחודי לישראל, אולם בעולם העיסוק בחוסן הוא בהקשר של אסונות טבע, בעוד שבישראל, העיסוק הוא בעיקר בהקשר של סוגיות בטחוניות, בקרב המיעוט הערבי בישראל שיח זה נמצא עדיין בחיתוליו וספרות המחקר בו עדיין נדירה. מאז שנת 1948 חוותה החברה […]
מדינה קטנה, חלומות גדולים: נחתת הירח של ישראל 2.0
פרופ’ שלמה מי-טל מביא לנו את הסיפור הפנימי של נחתת הירח של ישראל
איך אנו יכולים לרתום את אנרגיית השמש של כדור הארץ?
פרופ’ שלמה מי-טל מראיין את ערן טל, מייסד שותף של Volta Solar, ושואל אותו כיצד הם מצליחים לרתום את השמש הישראלית.
האימפקט הכלכלי של הסכמי אברהם – לאחר שנה ראשונה: אמוציות לעומת אינטרסים
מאמר זה סוקר מחקרים שעוסקים בהשלכות הכלכליות של הסכמי אברהם וההשפעות על חמש המדינות השותפות: ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין וסודן. לעת עתה, ישראל היא המרוויחה העיקרית מההסכמים. ההסכם בין ישראל לאמירויות הוא במידה רבה החשוב ביותר עבור שתי המדינות. הסכמי אברהם מהווים “הוכחת היתכנות” (proof of concept) שאפילו במזרח התיכון – היגיון ואינטרסים יכולים […]
הקשר בין התכווצות המוח האנושי לתקציב מדינת ישראל
פרופ’ שלמה מי-טל, מסביר מדוע המוח שלנו התכווץ, איך אפשר לדעת שהוא התכווץ ומה הקשר לנמלים ולתקציב הישראלי.
מנהיגות וניהול אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה – אוניברסיטאות. סקירת ספרות וראיונות עומק עם בעלי תפקידים
מוסדות להשכלה גבוהה מתמודדים בעשור האחרון עם אתגרים רבים – תחרותיות בין המוסדות האקדמיים לבין עצמם ומול התעשייה, תחרות על תקציבים ומימון, שינויים טכנולוגיים ושאלות העולות לגבי הרלוונטיות של האקדמיה בעולם ובישראל. הגברת המוטיבציה למלא תפקידי הנהגה, פיתוח תהליכי הכשרה והערכה ותגמול מתאימים חיוניים על מנת לשפר את כושר ההתמודדות של המערכת להשכלה גבוהה עם […]
מדוע סטארט-אפים נכשלים ? סקירה בוחנת של מחקרים אמפיריים
הסיבות העיקריות לכשלון של סטארט-אפים ידועות, ודומות בהשוואה בין מדינות שונות. בסקירה נמצא כי ניתן לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של סטארט-אפים באמצעות שינוי הגישה של היזמים. למעלה מ-90% מחברות ההזנק (סטארט-אפ) נכשלות. בתהליך החדשנות, אכן יש סיכון רב. אולם, ניתן היה להקטין אותו, במחשבה תחילה. בעבודה זו, אנו סוקרים את הספרות האמפירית על גורמי […]
ישראלים בריאים, מערכת בריאות חולה: בתוך הפרדוקס
המחסור האחרון שאירע בשל מגפת הקורונה דחק את מתקני הבריאות ואת אלה שעובדים בהם אל קצה גבול היכולת.
מבט על התעשייה הישראלית והמגזר העסקי בעשור הקרוב
מסוכמות המגמות הגלובליות המרכזיות אשר תשפענה על התעשייה והמגזר העסקי בעשור הקרוב. נעשה ניסיון לשרטט תובנות של ההיערכות הנדרשת מהסקטור העסקי בארץ. המסמך מהווה הכנה לסדרת שולחנות עגולים במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית בשילוב מומחים בישראל בתחומים הרלוונטיים.