הדו”ח השנתי של מוסד שמואל נאמן 2003-2004
דו”ח שנתי לשנים 2003-2004 המסכם את פעילות מוסד שמואל נאמן לתקופה זו במגוון רחב של נושאים.
החוסן החברתי
פרופ’ נחמיה פרידלנד – הקונספציה “החמקמקה” של החוסן החברתי שלושת המאמרים המוצגים בחוברת זו נכתבו בהמשך לפרסום קול קורא להצעות מחקר שהופץ מטעם מוסד שמואל נאמן/ פורום הביטחון הלאומי. האחרון הוקם לשם עידוד וקידום מחקרים אקדמיים עצמאיים בנושאים הקשורים לביטחון לאומי. אתגרם של מדעני החברה הוא ללטש את המושג “חוסן חברתי”, לפתח שיטות למדידתו, לזהות […]
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30)
בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי […]
סקר פעילות ועדות איכות סביבה ברשויות המקומיות
בשיתוף המשרד להגנת הסביבה בוצע סקר לשם הערכת המצב הקיים של ועדות אלו ברשויות המקומיות וכן בחינת אמצעים לליווי ופרסום יישום התיקון. התקבלו נתונים מ- 150 רשויות מהם ניתן ללמוד כי ב 80 רשויות (53%) קיימת ועדת איכות סביבה ברשות המקומית, ב 55 רשויות (37%) לא קיימת ועדה וב- 15 רשויות (10%) הועדה בתהליכי הקמה. […]
השקעות במו”פ אזרחי, הון אנושי ותפוקה מדעית-טכנולוגית של מו”פ בישראל: נתונים כבסיס לדיון לגיבוש מדיניות לאומית
נייר עמדה זה מבוסס על הנתונים שהופיעו בפרסום “מדדים למדע וטכנולוגיה: תשתית נתונים השוואתית” ומנתח את המשמעויות של נתונים אלה. מטרת ניתוח זה היא להעלות לדיון סוגיות בנושא של מדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות לאומית אשר מחייבות גם נקודת מבט כמותית, תוך השוואה בינלאומית להערכת מצבה של ישראל בתחומים אלה. להלן כמה דוגמאות לסוגיות לדיון שהועלו […]
מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל: תשתית נתונים השוואתית
המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה. עובדה זו ידועה ומודגשת על ידי כל מעצבי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. עובדה נוספת אשר התחדדה במחקרים כלכליים בשנים האחרונות היא כי ההתקדמות הכלכלית של מדינה תלויה ביכולת לחדשנות בתחום הטכנולוגי? מדעי. במדינת ישראל שוקדים על קידום המו”פ בתחום המדעי? טכנולוגי עוד בטרם קום […]
ממגדל אייבורי עד לקידום תעשייתי : עניין אוניברסיטת ייל וקבוצת ביו טכנולוגיה בניו-האוון, קונטיקט, (STE-WP-28)
בשנת 2001 דורגה מדינת קונטיקט במקום השביעי בארה”ב במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בתחומה ביחס לאוכלוסייתה (Ernst & Young, 2001). בשנת 1993 היו רק שש חברות כאלה במדינה. מה הוביל לגידול הזה? מחקר המקרה מתאר את התפתחות אשכול הביוטכנולוגיה באזור ניו הייבן בקונטיקט, שם ממוקמות רוב חברות הביוטכנולוגיה החדשות. המחקר שלנו מבהיר שההשפעה החשובה ביותר על […]
חוסר יעילות במימון חברות סטארט-אפ הודות לאופק מוגבל של הון הסיכון, (STE-WP-29)
אנו חוקרים את ניגוד האינטרסים בין שותפים מוגבלים (LPs) לבין שותף כללי (GP) בקרן הון סיכון עם אורך חיים מוגבל. ה-LPs מתחייבים להשקיע כסף בפרויקטים מסוכנים, בעוד שה-GP בוחר פרויקטים ומספק מאמץ ניטור שאינו ניתן לצפייה עבור כל פרויקט. אנו מניחים שבאמצע הפרויקט, ה-GP צופה באופן פרטי את איכותו ואת הזמן המשוער ליציאה ומחליט האם […]
תוכנית אב להשכלה הגבוהה בישראל – תכנון מול ביצוע
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התבססה מתחילתה על אוניברסיטאות מחקר בדגם ההומבולטי של הוראה ומחקר משולבים עם דגש חזק על מחקר . במהלך השנים נוספו על ידי אקדמיזציה מקצועות שונים והתגבר הצורך לשלב בלימודים האקדמיים גם הכשרה מקצועית . עד שלב מסוים הצליחו האוניברסיטאות לקלוט את הגידול שנבע הן מגידול האוכלוסייה והן מגידול הנגישות כתוצאה מהאקדמיזציה […]
מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)
חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל ‘עמק הסיליקון’) הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]