Informing
Policy
for Progress

השכלה גבוהה במחשבה שניה – המכללות

ועדת המשנה ממליצה שחינוך גבוה יותר בישראל יורחב ויתבסס על שלושה סוגי מוסדות: אוניברסיטאות מחקר, מכללות אקדמיות (המקבילות למכללות בארה”ב שנמשכות ארבע שנים] ומכללות קהילתיות (שיוקמו). על אוניברסיטאות המחקר להדגיש לימודים לתואר [M.A. ו-M.Sc. עם תיזה ו-Ph.D.] ולארגן מחדש את תוכנית הלימודים שלא לתואר לקראת תוכניות כבוד המובילות ישירות ללימודי Ph.D.. על המכללות האקדמיות להתמחות […]

תמריצים וחידושים באוניברסיטאות, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-18-2003)

אנו מראים שתמריצים כלכליים משפיעים על המספר והערך המסחרי של המצאות הנוצרות באוניברסיטאות. במדגם של 102 אוניברסיטאות בארה”ב אנו מוצאים שהאוניברסיטאות המחלקות עם הממציאים מהאקדמיה חלק גדול יותר מהתמלוגים יוצרות יותר המצאות ויותר אפשרויות הכנסה,אפילו כאשר מפקחים על גודל האוניברסיטה, איכות, מימון מחקר ותשומות מרישוי טכנולוגיות. ההשפעה של התמריצים היא הרבה יותר גדולה באוניברסיטאות הפרטיות […]

מימון מחקר ופיתוח בחברות ותיקות: ניתוח אמפירי, מדעי, טכנולוגי וכלכלי – סדרת ניירות עמדה (10-WP-STE)

חברות עתירות מו”פ מתוארות לעיתים קרובות כ: (1) מסתמכות בעיקר על מימון מהון מניות; (2) משקיעות בעיקר בנכסים לא מוחשיים; (3) מציגות ערך שוק גבוה ליחס הרשום (ה-“קיו” של טובינס); (4) צעירות וצומחות במהירות. אנו שמים את המאפיינים המקובלים הללו למבחן אמפירי שיטתי. למדגם של חברות ייצור ישראליות אשר הנפיקו מניות בשנות התשעים, אנו מציגים, […]

מבט ראשון בפטנט של שיטת עסקי האינטרנט, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-12)

למרות הדאגות בקשר לשגשוג של פטנטים בתוכנה ועסקי אינטרנט, לא היה אף מחקר שיטתי אמפירי על פטנטים באינטרנט. בפרויקט זה, אני לוקח מבט ראשון על פטנטים באינטרנט. אני בוחן האם יש הבדלים שיטתיים בין שיטות פטנטים של עסקים באינטרנט ופטנטים על תוכנה אחרת באותם סוגים של פטנטים.

מחקר: הקמפוס הירוק בטכניון

פרויקט המחקר הקמפוס הירוק בטכניון אותו מוביל מכון המחקר “מוסד שמואל נאמן”, נועד להקנות ערכים לנושאי סביבה ושימורה. “קמפוס ירוק” הוא פרויקט מחקרי שהחל במאי 2000. מטרת הפרויקט לא רק לדבר על שימור הסביבה, אלא גם לעשות למענה. הטכניון, כמרכז מחקר מוביל בישראל, המשמש דוגמה למוסדות אקדמיים אחרים בארץ ובעולם וכמוסד טכנולוגי ותיק ומרכזי בישראל, […]

האם הון סיכון הוא מיוחד במינו ?(STE-WP-9)

מאמר זה בוחן את המימון שמספקות קרנות הון סיכון באמצעות מסד נתונים ייחודי הכולל מידע על כל החברות בתיקי כל קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1997-2000, ונתונים על קבוצת ביקורת של חברות שלא נתמכו על ידי קרנות הון סיכון אלא על ידי חברות השקעה ישראליות (מתווכים פיננסיים בעלי מאפיינים שונים) המתמחות בתעשיית ההיי-טק. החלק הראשון […]

כיצד משתמשים בונים את שותפויות החדשנות שהם צריכים

לא סביר שחדשנות תצליח אם היא מבוססת על ההנחה שהתהליך החדשני הוא פשוט, ליניארי ורציף במהותו. זה לא. התהליך החדשני הוא מורכב, סבוך ולא סדיר ובעצם ניתן להתייחס אליו כתהליך למידה ומידע. חדשנות מוצלחת היא תוצר של חבילת מידע כוללת שמו”פ תורם לה תרומה חלקית בלבד. ישנן תרומות נוספות של משתתפים אחרים בתהליך, לרבות המשתמשים […]

הצבא כמרחב ציבורי – תפקיד צה”ל על מערכת החידושים בתחום התוכנה, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-13)

המאמר מתמקד בתפקיד שמילאה הצבא הישראלי (צה”ל) ביצירת ושמירה על תעשיית התוכנה הישראלית החדשנית ביותר. צה”ל לרוב זוכה לקרדיט גדול ביצירה ובהצלחה המתמשכת של תעשיית ההייטק הישראלית. המאמר מנתח את הפעילויות וההיסטוריה של יחידת המחשוב המרכזית של צה”ל, במיוחד בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ההדרכה המרכזית לתכנות, הנדסת תוכנה ומשתמשי מחשבים בצה”ל. אני טוען שבעוד […]

השפעת גידול כמותי על תמיכה כספית בחיפוש אחר מודל תיאורטי למחקר ופיתוח, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית, סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-16-2002)

האם הממשלה צריכה לסבסד מחקר ופיתוח (מו”פ) והאם חשוב כיצד מוקצים הסובסידיות הללו? אנו בוחנים שאלות אלו במודל דינמי שבו מו”פ מתואר כדגימה רציפה מהתפלגות של רעיונות חדשים. תגליות מוצלחות משפיעות על המשאבים הזמינים בעתיד ועל התמריצים להמשך מו”פ. כתוצאה מכך, ייתכן שיהיה חוסר השקעה במו”פ. אנו חוקרים את השפעת ההתערבויות הממשלתיות שמטרתן לעודד צמיחה […]