פוטנציאל היישום של טכנולוגיות ישראליות בתחום הסולארי בפרויקט ה MEADOWLANDS בניו ג’רזי
מוסד שמואל נאמן התבקש ע”י אוניברסיטת Rutgers בניו-ג’רזי להכין מסמך הסוקר את פוטנציאל החברות הישראליות בשוק הסולארי בניו ג’רזי. כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה – Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג’רזי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים. ישראל מובילה בתחומים של חדשנות […]
גבולות הקפיטליזם: הרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח (STE-WP-40)
למרות הנטייה בספרות הדנה בהפרטה להעדיף את המגזר הפרטי על-פני המגזר הציבורי, בתחום המחקר והפיתוח, קיימת הסכמה כללית שמימון ממשלתי-ציבורי של ייצור פרטי עשוי לשמש פיתרון לקשת רחבה של כשלי שוק. מאמר זה בוחן הצדקות תיאורטיות להרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח מעבר לסבסוד של הסקטור הפרטי. המאמר מתמקד בשלוש בעיות מהותיות שבאות לידי ביטוי […]
הערכת האיכות של מחקר הנדסי/מדעי והשפעתו על התעשייה, הכלכלה והחברה: סקירת ספרות
סקירת הספרות הנוכחית הינה חלק מעבודה, שבוצעה במוסד שמואל נאמן בהזמנת הנהלת הטכניון, שבה נבחנה רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם על סמך נתונים ביבליומטריים. העבודה כוללת שלושה חלקים שמופיעים בפרסומים נפרדים. בחלק הראשון המובא בפרסום זה, מוצגת סקירת ספרות לבחינת הקריטריונים להערכת מחקר הנדסי/יישומי ומחקר מדעי/בסיסי והשיטות הנפוצות בעולם להערכתם, וסקירה של […]
השלכות מדיניות מניתוח מיקרו כלכלי של התהוות תעשיית הון הסיכון בישראל: לקראת תיאוריה אבולוציונית לקידום תעשיות ינוקא (STE-33-2006)
התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל בשנים 1993-2000 הינה דוגמא להתהוות תעשייה כתוצאה ממדיניות ממשלתית. מדיניות ההזנקה הממשלתית לתעשיית הון הסיכון הינה דוגמא למדיניות מוצלחת לתמיכה בתעשיות ינוקא. מדיניות זו ניצבת כמקרה יוצא דופן בתחום קידום הון סיכון עקב מאפייניה הייחודיים ותרומתה הרבה. המאמר מנתח מדוע תוכנית זו הצליחה ואת לקחי המדיניות מהצלחה זו למדינות אחרות […]
המחסור החמור בצבע והשלכותיו: הפצת ידע וכניסה (STE-WP-32)
הון סיכון, הנפקה או משקיע אסטרטגי – פרופילי מימון של חברות היי-טק ישראליות (STE-WP-31)
המאמר מציג כיצד הסביבה המוסדית בה פועלות חברות משפיעה על פרופיל צמיחתן בכלל ועל פרופילי המימון אותן הן בוחרות בפרט. הרעיון המרכזי הוא שסביבות מוסדיות דומות מכתיבות פרופילי צמיחה דומים. ניתוח של פרופילי המימון של כ- 330 חברות היי-טק ישראליות מראה כי 89% מהחברות בחרו לגייס כסף רק דרך קרנות הון-סיכון ו/או שילוב של קרנות […]
ניתוח וגיבוש מדיניות להעברת טכנולוגיות מהאוניברסיטאות לתעשייה – דוח מסכם
המחקר בוצע בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומשרד המדע, התרבות והספורט. מדע וטכנולוגיה קשורים זה לזה ותורמים לתהליכי חדשנות, המשמשים מקור חשוב לקידמה ולצמיחה כלכלית. הקשר בין המדע (האקדמיה) לטכנולוגיה (תעשייה) כולל, בין היתר, מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, באמצעות בוגרים, פרסומים ומסחור של ידע באמצעות הענקת רשיונות, וייעוץ מקצועי. מצד שני מאידך יכולה התעשייה […]
Total Factor Productivity as a Performance Benchmark for Firms: Theory and Evidence, SNI R&D Policy Papers Series
אנו מציעים להשתמש בגישה המקרו-כלכלית של סולאו ובמושג של סה”כ גורמי פריון העבודה (TFP) ככלי מיקרו-כלכלי לניתוח חברות פרטיות. חישובי TFP מאפשרים למנהלים ומשקיעים לחלק את הגידול בפריון העבודה של הפועלים בין שני גורמים יסודיים השונים לחלוטין: העמקת הון (הון גבוה יותר לכל עובד), ושינוי טכנולוגי חיצוני. הערכת הביצועים של ה- FTP יכולה להיות מחושבת […]
דו”ח ביניים של הצוות לבדיקת מצב התעשייה הכימית בישראל בתחילת המאה ה- 21 והצורך במדיניות פיתוח לאומית
מטרת העבודה הינה לסקור את פני התעשייה הכימית בישראל היום והחלופות להמשך פיתוחה, ולהמליץ על עיצוב מדיניות לאומית בנושא זה. עבודה זו משלימה ומעדכנת את סקר התעשייה הכימית שבוצע והופץ במסגרת מוסד נאמן בשנת 1995, ע”י אפרים קהת וראובן וקס. בשלב הראשון, המסתיים עם הגשת דו”ח זה, נאסף ונותח החומר על המאפיינים הדינמיים של התעשייה […]
השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)
מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]