האם יציבות תעסוקתית בתחילת הקריירה טובה עבור המשכה? לקחים מענף אבטחה ושמירה
רוב הניידות מתרחשת בראשית הקריירה התעסוקתית של הפרט. ניידות זו נחוצה לשם לימוד תנאי השוק ומציאת משרה בעלת התאמה מרבית בין כישורי הפרט לבין שכרו. אנו רואים את האינתיפאדה השנייה, שגרמה למיתון העמוק בשנים 2001-2003 והתכווצות הביקוש לעובדים בכל ענפי המשק למעט בענף האבטחה והשמירה, כזעזוע אקסוגני לשוק העבודה. זעזוע זה הפך את ענף האבטחה […]
אומדן הביקוש וההיצע של כוח אדם הנדסי בענף התשתיות
בשנים האחרונות מורגש מחסור בכוח אדם הנדסי בענף הבנייה והתשתית. המחסור מורגש יותר בתחומי התשתית ופחות בבניין. בתחום התשתית, המחסור מורגש במיוחד בתפקידים של ביצוע פרוייקטים בשטח, שהם הקשים והתובעניים ביותר. בצד ההיצע, מספר הבוגרים בהנדסה אזרחית נמוך מאשר בשנים עברו, למרות העובדה שבשנים האחרונות החלו גם מספר מכללות להכשיר בוגרים בהנדסה אזרחית והנדסת […]
השוברים לעולים חדשים ככלי בשוק התעסוקתי
מזה כשנתיים מפעיל משרד הקליטה פרויקט שוברים שמטרתו להגביר את התאקלמותם של העולים החדשים בשוק העבודה. במסגרת הפרויקט, עולים, העומדים בתנאים שהוגדרו מראש, זכאים להירשם ללימודים על פי בחירתם – במימון נרחב של משרד הקליטה. מחקר זה, הוזמן ע”י אגף התעסוקה של משרד הקליטה בשיתוף מוסד שמואל נאמן, והתמקד בבחינת פרויקט השוברים ככלי להשמת עולים […]
נתונים ואינדיקאטורים לתחומי הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה בישראל
הדו”ח הנוכחי מרכז נתונים ואינדיקאטורים המציגים מגמות בהתפתחות ובהשפעה שיש לשלושה תחומי ידע: הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה. בתחום הנדסת החלל בישראל נסקרו הישגי תוכניות החלל, הגופים המרכזיים העוסקים בחלל, הכשרת בוגרים ובעלי תארים מתקדמים בתחום, נתונים ביבליומטריים, והיבטים צבאיים, כלכליים וחברתיים של תוכנית החלל. בתחומי ה-ICT והביוטכנולוגיה נסקרה התפתחות התחומים בשנים האחרונות, […]
האם מהגרים בעלי כישורים גבוהים מגדילים את הפריון? ממצאים מתוך מפעלים תעשייתיים בישראל, 1990-1999 (STE-WP-36)
במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90, המשק הישראלי נהנה מעלייה משמעותית בפריון העבודה ובפריון הכולל. סקטור התעשייה הוא זה שהוביל את העלייה בפריון. עלייה זו בפריון הייתה מקבילה לקליטתם המלאה בתוך כוח העבודה של עולי ברה”מ לשעבר, בעלי הכישורים הגבוהים. עולי ברה”מ הועסקו באופן לא פרופורציונאלי בסקטור התעשייה, ולאחר תקופת הסתגלות התחלתית, עברו באופן הדרגתי […]
אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי
עבודה זו מציגה אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל. אסטרטגיה זו באה לתת מענה לבעיות התעסוקה של הערבים בישראל וזאת בהתבסס על המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית ועל הפוטנציאל של ההון האנושי שלה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים: הפרק הראשון מנתח את בעיית התעסוקה של הערבים בישראל ומתבסס הן על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאורך שנים, […]
הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה
פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה השתנו בעשור האחרון עם ההתרחבות המואצת של המכללות, שהגבירה את הנגישות ללימודים גבוהים. המחקר בחן את התשואה להשכלה, במונחי שכר, של בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות בהשוואה לאוניברסיטאות, ובין האחרונות לבין עצמן, תוך פיקוח על המאפיינים החברתיים-כלכליים של הבוגרים וכישוריהם השכליים. שימוש בשיטת Propensity Score Matching מגלה כי במקצועות לימוד […]
מהגרים במגזר ההיי-טק : השוואה לילידים והשפעת ההכשרה. (STE-WP-22-2004)
Total Factor Productivity as a Performance Benchmark for Firms: Theory and Evidence, SNI R&D Policy Papers Series
אנו מציעים להשתמש בגישה המקרו-כלכלית של סולאו ובמושג של סה”כ גורמי פריון העבודה (TFP) ככלי מיקרו-כלכלי לניתוח חברות פרטיות. חישובי TFP מאפשרים למנהלים ומשקיעים לחלק את הגידול בפריון העבודה של הפועלים בין שני גורמים יסודיים השונים לחלוטין: העמקת הון (הון גבוה יותר לכל עובד), ושינוי טכנולוגי חיצוני. הערכת הביצועים של ה- FTP יכולה להיות מחושבת […]
השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)
מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]