Informing
Policy
for Progress

שריפת אשפה והפקת אנרגיה משפכים תעשייתיים

ישראל עברה במהירות בשלושים השנים האחרונות ממצב של מדינה מתפתחת למצב של מדינה כמעט מפותחת. הדבר אמור הן לגבי צריכת האנרגיה והן לגבי “יצור” האשפה. הגענו למצב בו אין יותר מקומות להטמנת אשפה רגילה ועם צורך דחוף לסגור מזבלות שעלו על גדותיהן. למזבלות אלה אין אתרי תחליף. מוסד שמואל נאמן יחד עם אופט-ישראל מציגים חוברת […]

מיפוי ואפיון מודלים להקמת מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת באמצעות רשויות מקומיות

Waste-to-Energy Power Plant in Copenhagen with the ski area on the roof.

בקיץ 2024 ישראל מצויה בעיצומו של משבר פסולת. שינויי מדיניות תכופים והעדר תכנון לטווח הארוך יצרו מצב בו מחד, שטחי ההטמנה אוזלים ומאידך, אין עדיין מתקני קצה שיהוו חלופה ראויה למטמנות. רשויות במחוז צפון חוות את המשבר ביתר שאת, כאשר נפחי ההטמנה הולכים ואוזלים והרשויות נאלצות לשנע את הפסולת שלהן לאתרים בדרום הארץ. המבנה הרגולטורי […]

משבר הטיפול בפסולת – פרויקט לאומי. סיכום והמלצות דיון פורום הפסולת של מוסד שמואל נאמן

בשנים האחרונות מדינת ישראל הגיעה למשבר פסולת ממשי. הן דו”חות מבקר המדינה שהתפרסמו בשנים 2021 ו-2022, והן דו”חות המפל”ס, שהתפרסמו בשנים האחרונות היו אמורים זה מכבר, להדליק נורת אזהרה נוכח משבר זה, המלווה בפליטת החלק הארי של החומרים המסרטנים לאוויר במדינה, כמו גם אחוז ניכר מגזי החממה, בעיקר מתאן. זאת ועוד, גם דירוגה של ישראל […]

רטרוספקטיבה על המדיניות הלאומית לטיפול בפסולת עירונית מוצקה בשנים 2022-2007

בישראל מיוצרים מידי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה הכוללת פסולת ביתית, פסולת גושית ופסולת מסחרית (להלן: “פסולת”). הרגולטור בתחום הוא המשרד להגנת הסביבה (להלן: “המשרד”) בעוד שעל הרשויות המקומיות חלה האחריות לאיסוף ופינוי הפסולת והן הנושאות בעלויות שרשרת הטיפול בה. בישראל מיוצרים מידי שנה כשישה מיליון טונות של פסולת עירונית מוצקה הכוללת […]

הפרדת פסולת אורגנית – במקור או במתקן המיון?

משק הפסולת בישראל נתון במשבר עמוק – המסגרת החוקית ותשתיות הטיפול בפסולת חסרות, אחוזי המִחְזוּר נמוכים לעומת מדינות ה-OECD והפסולת לנפש רק גדלה מדי שנה. על רקע מציאות זאת, פורסמה בסוף שנת 2020 אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה למשק הפסולת העירונית המוצקה. על אף העבודה היסודית שנעשתה בגיבוש האסטרטגיה, דיאלוג עם בעלי עניין […]

זיהוי חסמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל

סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד. חברות משתמשות בתוצרי לוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך “סוגרות את המעגל” כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת. עיקר התועלת מסימביוזה תעשייתית נובעת ממכירה או מסירה של פסולת וחיסכון בעלות […]

הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת על ידי שותפות ציבורית-פרטית (שצ”פ/Public Private Partnership) בישראל

מחקר זה נעשה במסגרת מענק מחקר – מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי. חוסר ההלימה בין מדיניות הטיפול בפסולת בישראל ובין המציאות בשטח, מעלה את השאלה – מהם הגורמים המעכבים את הקמתם של מתקני קצה בישראל? ובפרט, האם הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת בשיתוף המגזר הציבורי והפרטי (שצ”פ/ PPP) יכולה לתרום להסרת החסמים ולהשגת המדיניות? כדי […]

שילוב תחליפי נפט מבוססי פסולת במערך התחבורה בישראל – שלב ב’: ניתוח כלכלי וניתוח מחזור חיים

מטרתו של מסמך זה  היא לספק ניתוח כלכלי ראשוני להפקת תחליפי דלקים לתחבורה מעיכול אנאירובי של חומרים ביולוגים רקבוביים וגזיפיקציה של פסולות בכלל (לרבות חומרים סינטטיים). הניתוח כולל, על פי מצאי שלב א’, את הכמות המקסימלית של תחליפי הדלק שניתן יהיה לייצר מהפסולת בישראל. תוצר שלב זה הינו אומדן ראשוני לעלות הייצור החזויה (₪/ליטר או […]

שילוב תחליפי נפט מבוססי פסולת במערך התחבורה בישראל – שלב א’: סקירת ספרות

מסמך זה הוגש למשרד האנרגיה והמים, וכולל סקירה ספרותית מקיפה על ישימותן של הטכנולוגיות לייצור הדלק מפסולת, תוך הערכת הכמויות הזמינות לכך במשק הישראלי. המסמך כולל: סקירת שלוש משפחות הטכנולוגיות להפקת דלקים לתחבורה מפסולת: טכנולוגיות ביו-כימיות, טכנולוגיות ביו-כימיות ליצור ביו-דיזל מפסולת שמנים והטכנולוגיות התרמו-כימיות. סקירת התהליכים והטכנולוגיות הנדרשות לשדרוג תוצרי התהליכים על מנם להופכם לדלק […]

כימיקלים ביתיים מסוכנים ופסולת ביתית מסוכנת: המלצות לנהלים ומדיניות ליישום בישראל

מסמך סדרי עדיפות לאומית זה, התשיעי במספר, עוסק בנושא חשוב אשר אינו זוכה לחשיפה הראויה- סוגיית הטיפול בכימיקלים ובפסולת ביתית מסוכנת. נושא זה אינו מטופל ברמה הלאומית ונדון לעיתים רחוקות בתקשורת הישראלית. עיקר תשומת הלב לנושא עולה מתוך פעילותם של גופים לא ממשלתיים, אשר מתוך מסמכי העמדה שלהם בנושא עולה כי נדרש לקדם הסברה בקרב […]