Informing
Policy
for Progress

פורום אנרגיה 42: היבטים פסיכולוגיים והתנהגותיים של חיסכון באנרגיה

בשנים האחרונות, הולך וגובר הביקוש לאנרגיה, בין היתר בשל הגידול באוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והצמיחה הכלכלית. שימוש גובר באנרגיה כרוך בהשקעת משאבים כספיים, ניצול משאבי קרקע המצויים במחסור ואף מעצים את המשבר האקלימי, שכן משק האנרגיה העולמי אחראי לכשני שליש מסך כל פליטות גזי החממה. בעולם מתפתחת זה מכבר מגמה של התייעלות אנרגטית המתבטאת בניצול […]

תשתיות טעינה לרכב חשמלי בישראל: מדיניות יישום וקווי-מנחה טכניים

מטרות המחקר הינם סקירת גישות יישום מיטביות לפרישת תשתיות טעינה לרכב חשמלי, הגדרת תנאים למבנה שוק המתאים למקרה הישראלי ומתן קווי-מנחה ברי-ביצוע ליישום. המחקר מתמקד בתשתיות טעינה ציבוריות לרכבי נוסעים (רכבים פרטיים) ורכבים מסחריים קלים חשמליים, המהווים את רובו המכריע של צי הרכב במדינה. למחקר שלושה חלקים מובחנים מתודולוגית – סקירה בינלאומית של גישות יישום […]

הערכת עצימות פליטות גזי חממה מייצור חשמל בישראל

משק האנרגיה בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ייצור החשמל היה רובו ככולו באתרי חברת החשמל לישראל (חח”י) ואילו בשנים האחרונות ניכרת חדירה של יצרני חשמל פרטיים (יחפ”ים) לשוק. תמהיל הדלקים המשמשים לייצור החשמל בישראל גם הוא עובר בשנים האחרונות שינויים מהותיים עם עליית נתח הגז הטבעי לכ-50% מייצור האנרגיה במשק בשנת 2015. בהתאם להנחיות […]

הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת ע”י שותפות ציבורית- פרטית (שצ”פ/ Public Private Partnership ) בישראל

המחקר נעשה בשיתוף המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה המחקר, המבוצע במסגרת מענק מחקר של השלטון המקומי – מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי  בוחן את הגורמים המעכבים את הקמתם של מתקני קצה בישראל,  ובפרט, האם הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת  בשיתוף המגזר הציבורי והפרטי (שצ”פ/   (PPPיכולה לתרום להסרת החסמים ולהשגת מטרות המדיניות של המשרד […]

הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת על ידי שותפות ציבורית-פרטית (שצ”פ/Public Private Partnership) בישראל

מחקר זה נעשה במסגרת מענק מחקר – מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי. חוסר ההלימה בין מדיניות הטיפול בפסולת בישראל ובין המציאות בשטח, מעלה את השאלה – מהם הגורמים המעכבים את הקמתם של מתקני קצה בישראל? ובפרט, האם הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת בשיתוף המגזר הציבורי והפרטי (שצ”פ/ PPP) יכולה לתרום להסרת החסמים ולהשגת המדיניות? כדי […]

סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה – מסמך עמדה עשירי – תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל, 2016

מסמך זה, העשירי במספר, במסגרת מסמכי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה, מרכז חומר עדכני ומביא לסדר היום הציבורי את נושא הטכנולוגיות החקלאיות (אגרוטק). העולם מתמודד כיום עם אתגרים סביבתיים מורכבים שהם פועל יוצא משינויי האקלים וכוללים אתגרי מים, אוויר, קרקע ומקורות אנרגיה מתדלדלים. הגידול המשמעותי באוכלוסיית העולם יחד עם שינויי האקלים גורמים, בין היתר, למשבר […]

הערכות גלובליות של פליטות מתאן ממתקני קידוח בים וחשיבותם

העבודה סוקרת, עבור המשרד להגנת הסביבה, את הרגולציה בעולם ומתודולוגיות להערכת פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי. בנוסף, בעבודה מוצגת חוות דעת אשר עוסקת ברלוונטיות של מתודולוגיות אלו ויישומן על מנת לבצע הערכה של פליטות מתאן ממתקני הגז הטבעי בישראל. מתאן ((CH4 נפלט לאטמוספירה ממגוון מקורות טבעיים ואנתרופוגניים, על פי מודלים אקלימיים, במונחים של GWP (Global […]

מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2014

cover of מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל: סיכום דיווחי שנת 2014

המשרד להגנת הסביבה מפעיל מאז שנת 2010 מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה (להלן:”המערך”). בשנת 2014 דיווחו 54 חברות וגופים שונים במשק הישראלי, המייצגים כ 54%- מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי. דיווח ורישום פליטות גזי חממה על ידי החברות המשתתפות הינו וולונטרי אולם כפוף לקריטריונים ולשיטות אשר פותחו על ידי המשרד להגנת הסביבה ומוסד שמואל […]

פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל

לפי פרסומי ארגון המזון והחקלאות של האו”ם (FAO, 2014), רוב אזורי הדייג בעולם נוצלו במלואם או סובלים מדייג יתר, בעוד הביקוש למאכלי ים (כולל דגים, רכיכות, סרטנים ואצות) הולך וגובר, בשל היתרונות התזונתיים הרבים הגלומים בהם. על מנת לענות על הפער הגדל בין הכמות המסופקת על ידי דייג לבין הביקוש למאכלי ים, ובכדי להתמודד עם […]

הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בצומת באר אורה 3.12.14 – חוות דעת כלכלית

העבודה נעשתה בהזמנת עמותת אדם טבע ודין בשיתוף חברת עדליא. בעבודה התקבלה תמונה מלאה ואמיתית של הנזק שנגרם כתוצאה מארוע הדליפה בבאר אורה (עברונה). העבודה כללה חישוב של עלות הנזק הסוציו-אקונומי – עלות המשקפת את הערך הציבורי  של הפגיעה בערכי הטבע והנוף שנפגעו כתוצאה מהדליפה ואת עלות הנזק האקולוגי-סביבתי – עלות המשקפת את הערך הציבורי […]