המלצות מדיניות ויעדים לישראל לקראת פסגת המנהיגים בנושא משבר האקלים. אפריל 22-23, 2021
התמודדות עם משבר האקלים מחייבת הפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה על ידי גיוון אמצעים טכנולוגיים וגיוון אמצעי מדיניות, ובכללם מעבר לשימוש באנרגיה נקי ה ומתחדשת , התייעלות אנרגטית (בסקטור התחבורה, החשמל והפקת החום), בנייה ירוקה וצמצום של נסועה, צריכה, ייצור פסולת ובזבוז מזון. כל אלה יובילו גם להקטנת זיהום האוויר, שגורם לאלפי מקרי מוות […]
פורום אנרגיה 49: שילוב מימן במשק האנרגיה
מימן הינו היסוד הנפוץ בטבע, אך כמעט שאינו קיים בטבע בצורתו הטהורה. ניתן להפיק מימן ממים בתהליך אלקטרוליזה באמצעות חשמל. בנוסף, ניתן להפיק מימן גם מחומרים אורגניים כגון גז טבעי ופחם באמצעות מספר שיטות של פרום (Reforming) וגזיפיקציה. נהוג לסווג את המימן למספר סוגים בהתאם לחומרי הגלם ותוצרי תהליך הייצור – מימן חום ומימן אפור […]
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל – סיכום דיווחי שנת 2019
דוח המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה הינו דוח שנתי המסכם את דיווחי החברות באותה שנה. בשנת 2019 (המדווחת בשנת 2020) דיווחו 63 חברות וגופים שונים במשק הישראלי, המייצגים כ–48% מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי. המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה מופעל משנת 2010 על ידי המשרד להגנת הסביבה והוא מנוהל על ידי […]
סקירה על השפעת תחליפי נפט לתחבורה מבוססי גז טבעי על זיהום אוויר
גז טבעי אינו נעדר השפעות סביבתיות הן על האוויר (פליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים וכן פליטת גזי חממה) והן על הסביבה הימית. לכן נדרש לאסדר פליטות אלה, להגביל אותן בהיתרי פליטה, לנטר ולפקח על ביצוע התקנים. האסדרה, הפיקוח והאכיפה נדרשים לא רק באסדת ההפקה, אלא לכל אורך שרשרת האספקה, לרבות, צנרת הולכת הגז וייצור תחליפי הדלקים. […]
על המסים ועל הנפלאות: לקראת רפורמה במערכת המס
ישראל מתמודדת עם צרכים תקציביים גדולים מאוד, הן כתוצאה של משבר הקורונה והנסיקה ביחס החוב-תוצר בעקבותיו, והן בשל הצורך לשדרג שירותים ציבוריים חיוניים לאחר תקופה ארוכה של כרסום והזנחה, ומכאן שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים בעתיד הקרוב. הצירוף בין הדרישות הפיסקליות לבין הצורך לטפל בפגמים ובעיוותים הרבים שהצטברו במערכת המס בישראל, מהווה הזדמנות פז להתניע […]
פורום אנרגיה 48: אנרגיה בעיר חכמה
מרבית אוכלוסיית העולם כיום מתגוררת בערים. עד שנת 2030, צפויה האוכלוסייה בערי העולם לגדול מ-3.3 מיליארד לכ-5 מיליארד בני אדם. בישראל חיים כ-6 מיליון תושבים בישובים עירוניים. בשל מגבלות המשאבים, תהיה בעתיד בעיה לספק לתושבים את כל השירותים. על מנת להמשיך לשרת ולשפר את רמת החיים של האוכלוסייה ההולכת וגדלה יש צורך בפיתוח ערים חכמות. […]
סקר היתכנות – אומדן הפחת של גז טבעי בשרשרת האספקה מהבאר לרכב עבור דלקים מבוססי גז
המתאן (CH4) הוא המרכיב העיקרי של הגז הטבעי והשני בגודלו בהשפעתו על פליטות גזי חממה (גז”ח) אחרי הפחמן הדו-חמצני ((CO2 הממקד כיום את המאמצים הגלובליים לצמצום פוטנציאל ההתחממות הגלובלית של האטמוספירה. המתאן הינו בעל השפעה רדיאטיבית של מעל לפי 25 בהשוואה ל- CO2. בנוסף, המתאן תורם להיווצרות ערפיח פוטו-כימי, כולל היווצרות אוזון בטרופוספירה ולפיכך הוא […]
הערכת פעילות המנהלות לשיקום נחלים בישראל
בישראל עשרות נחלים ראשיים ומשניים, שחלק מהם זורמים לים התיכון, והיתר – לירדן ולכנרת. לנחלים יש חשיבות סביבתית וציבורית רבה, הנעוצה, בין השאר, בשימור ובפיתוח של ערכי נוף, בשימור מערכות אקולוגיות, כשטחים פתוחים המשמשים לפעילות נופש ופנאי, כמקורות מים וכעורקי ניקוז. אולם, חוסר ההכרה המספקת במכלול שירותי המערכת הללו הוביל לכך שבשבעים שנות קיומה של […]
סקר אמצעים ממבחר מדינות וערים להפחתת זיהום אוויר מפעילות ענף התחבורה
זיהום אוויר נגרם ממקורות שונים: תחבורה (יבשתית, ימית, אווירית), תעשייה, חקלאות ועוד. זיהום האוויר גורם לתחלואה, תמותה מוקדמת, לידות מוקדמות, פגיעה במערכות ביולוגיות ועוד. בין המזהמים יש להזכיר: חלקיקים, תחמוצות חנקן וגופרית, פחמן חד-חמצני, מתכות כבדות, תרכובות אורגניות נדיפות וכן גזי חממה כמו פחמן דו חמצני ומתאן. תחבורת הכבישים, נשוא מחקר זה, יוצרת כ-40% מסך […]
פורום אנרגיה 47 : מערכות פוטו-וולטאיות משולבות אגירה לייצור חשמל מאנרגיית השמש
בשנת 2018 הותקנו ברחבי העולם יותר מ-100 ג’יגה-ואט של אנרגיה סולארית, וסך הקיבולת העולמית של אנרגיה זו עבר את רף ה-500 ג’יגה-ואט. היקף זה מהווה עלייה של 4% לעומת 2017, ולעומת עליות של 30% ו-50% בשנתיים הקודמות, בהתאמה. אנרגיה סולארית הייתה בשנת 2018 הטכנולוגיה עם היקף ההתקנות הרחב ביותר (36%), כפול מהיקף ההתקנות של אנרגיית […]