מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)
מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו”פ מובנה. כמו כן יש (א’) להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו”פ […]
המחסור החמור בצבע והשלכותיו: הפצת ידע וכניסה (STE-WP-32)
דוח לאומי במסגרת פרוייקט PRIME-ENIP על מדדים ונתונים של מדע וטכנולוגיה: ישראל
דוח זה פורסם במסגרת המיזם “רשת אירופית ליצרני אינדיקטורים , PRIME-ENIP “. מטרתו היא להקים רשת של יצרני אינדיקטורים בתחומים של מדע וטכנולוגיה, המתבססת על ניסיונם של מוסדות מוכרים, מעבדות, קבוצות מחקר ויצרני האינדיקטורים עצמם, על מנת לפתח יכולת וידע של מתן פרשנויות חדשות לאינדיקטורים קיימים, ועל מנת לפתח ולחקור אינדיקטורים חדשים. הדוח כולל: תיאור […]
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30)
בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי […]
השקעות במו”פ אזרחי, הון אנושי ותפוקה מדעית-טכנולוגית של מו”פ בישראל: נתונים כבסיס לדיון לגיבוש מדיניות לאומית
נייר עמדה זה מבוסס על הנתונים שהופיעו בפרסום “מדדים למדע וטכנולוגיה: תשתית נתונים השוואתית” ומנתח את המשמעויות של נתונים אלה. מטרת ניתוח זה היא להעלות לדיון סוגיות בנושא של מדיניות מדע, טכנולוגיה וחדשנות לאומית אשר מחייבות גם נקודת מבט כמותית, תוך השוואה בינלאומית להערכת מצבה של ישראל בתחומים אלה. להלן כמה דוגמאות לסוגיות לדיון שהועלו […]
מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל: תשתית נתונים השוואתית
המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה. עובדה זו ידועה ומודגשת על ידי כל מעצבי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. עובדה נוספת אשר התחדדה במחקרים כלכליים בשנים האחרונות היא כי ההתקדמות הכלכלית של מדינה תלויה ביכולת לחדשנות בתחום הטכנולוגי? מדעי. במדינת ישראל שוקדים על קידום המו”פ בתחום המדעי? טכנולוגי עוד בטרם קום […]
ממגדל אייבורי עד לקידום תעשייתי : עניין אוניברסיטת ייל וקבוצת ביו טכנולוגיה בניו-האוון, קונטיקט, (STE-WP-28)
בשנת 2001 דורגה מדינת קונטיקט במקום השביעי בארה”ב במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בתחומה ביחס לאוכלוסייתה (Ernst & Young, 2001). בשנת 1993 היו רק שש חברות כאלה במדינה. מה הוביל לגידול הזה? מחקר המקרה מתאר את התפתחות אשכול הביוטכנולוגיה באזור ניו הייבן בקונטיקט, שם ממוקמות רוב חברות הביוטכנולוגיה החדשות. המחקר שלנו מבהיר שההשפעה החשובה ביותר על […]
מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)
חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל ‘עמק הסיליקון’) הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]
תוכניות חממה טכנולוגית פרטיות מול ציבוריות : הפרטת החממות הטכנולוגיות בישראל (STE-WP-26)
תוכנית החממות הטכנולוגיות הציבוריות (PTIP) הוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בישראל, בעקבות זרם גדול של עולים מברית המועצות לשעבר, רבים מהם מדענים ומהנדסים. משנת 2000 החלו לפעול בישראל חממות טכנולוגיות פרטיות. התפתחות זו חייבת את פעילותה להון הפרטי (הון סיכון) (VC) הצומח במהירות, שבאופן מסורתי לא מימן פרויקטים […]
מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)
המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]