כח אדם מדעי וטכנולוגי בישראל; מוגש למועצה הלאומית למחקר ופיתוח – תת הועדה לנושא כוח אדם
כלכלה משגשגת ואיכות חיים גבוהה דורשות חדשנות טכנולוגית, הנשענת על מדע מפותח וכוח אדם עתיר ידע, במיוחד במדינות הדלות באוצרות טבע. האיחוד האירופי העריך, שיש צורך בשבע מאות אלף חוקרים חדשים על מנת לעמוד בהתחייבות להגדיל את ההשקעות במחקר ופיתוח לשלושה אחוז מהתוצר המקומי הגולמי עד 2010. ממחקרים שונים עולה כי ההיצע אינו מדביק את […]
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (פרסום שני בסדרה)
חוסנה של מדינת ישראל נשען במידה רבה על ידע מדעי-הנדסי ומצוינות טכנולוגית. הישגיה של המדינה בתחומים אלה, ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, נתמכו במידה רבה במדיניות ממשלתית מוכוונת במשך 40 השנים האחרונות, שעודדה יצירה מדעית-טכנולוגית וטיפחה יצירת הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו. הידע המדעי-טכנולוגי שנוצר ושופר בישראל תורגם למגוון טכנולוגיות בעלות פוטנציאל כלכלי, שפותחו ויושמו בעזרת […]
הקמת מנגנון למחקר ופיתוח של אמצעי לוחמה בטרור להגנת הציבור מפני טרור בתחום ה HLS- Homeland Security
מספר האיומים על העורף הישראלי רב מאוד. לעולם לא נהיה מסוגלים למנוע (להגן מפני) כל איום טרור אפשרי. בעוד איומים מסוגים שונים דועכים, איומים אחרים צפים ועולים. טרוריסטים משנים ללא הרף את האמצעים והשיטות להשגת מטרותיהם ולכן, מדינת – ישראל חייבת במנגנון מו”פ יעודי רציני בעל יכולות גבוהות ומשאבים מוצקים להתמודדות עם הטרור הנוכחי והעתידי. […]
נתונים ואינדיקאטורים לתחומי הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה בישראל
הדו”ח הנוכחי מרכז נתונים ואינדיקאטורים המציגים מגמות בהתפתחות ובהשפעה שיש לשלושה תחומי ידע: הנדסת חלל, ענפי טכנולוגיות המידע (ICT) וביוטכנולוגיה. בתחום הנדסת החלל בישראל נסקרו הישגי תוכניות החלל, הגופים המרכזיים העוסקים בחלל, הכשרת בוגרים ובעלי תארים מתקדמים בתחום, נתונים ביבליומטריים, והיבטים צבאיים, כלכליים וחברתיים של תוכנית החלל. בתחומי ה-ICT והביוטכנולוגיה נסקרה התפתחות התחומים בשנים האחרונות, […]
העברת ידע באמצעות מסחור קניין רוחני
מיסחור תוצאות מחקר אקדמי וניהול קניין רוחני באוניברסיטאות מהווה בשנים האחרונות מושא לרפורמה ממשלתית וחקיקתית. ההצעות לרפורמה מבקשות להטיל חובה על מוסדות ציבוריים לנצל את הפוטנציאל המסחרי של המצאות שפותחו במסגרת המחקר ולהסדיר את הבעלות בהמצאות אלה. מחקר זה דן בהשלכות של מדיניות מיסחור ידע אקדמי באמצעות פטנטים תוך סקירה ביקורתית של הספרות והמחקר העדכני […]
טכנולוגיות סביבתיות: רואים רחוק רואים ירוק
תחום פיתוח טכנולוגיות הסביבה כולל טווח רחב מאוד של פעילויות . במחקר, המשותף למוסד שמואל נאמן, גלובס מחקרים וחברת קסלמן וקסלמן, אנו מראים כי יש בשוק החדש הזדמנויות גדולות מאוד וכי על הממשלה לנקוט בסדרה של מעשים על מנת לממש הזדמנויות אלה. הממשלה נדרשת להכיר בתחום ו”לקרוא לילד בשמו”, לנסח תוכנית אב […]
מדיניות ההשקעות בתכניות מחקר ופיתוח בטחוני
השקעה בטכנולוגיות בטחוניות מתקדמות היא מאפיין בולט של צבאות מודרניים. המאמר בוחן את מדיניות ההשקעה המיטבית בפיתוח טכנולוגיות כאלה, תוך התחשבות במאפייני ההתקדמות שלהן ובאי-הוודאות המובנית בתהליכי מחקר ופיתוח. המאמר מראה שההשקעה המיטבית היא פוקנציה לא-רציפה של התקציב הפנוי, ושההיא תלויה באופן לא-מונוטוני באי-ודאות טכנולוגית. כמו כן, המאמר מראה שיש ערך בשמירה על גמישות בהיקף […]
רותמים הצלחה: מה מסביר את ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי באוניברסיטאות? (STE-WP-35)
חקרנו את השפעת תמריצי שכר, מטרות פיתוח אזוריות והגבלות ממשלתיות על ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי ב-86 אוניברסיטאות בארצות הברית וקנדה בין 1995 ל-1999. פיתחנו מודל תיאורטי המסביר את המדיניות החוזית הנהוגה במשרדי הרישוי הטכנולוגי. בחנו את המודל תוך שימוש בתוצאות סקר חדשני הכולל את תמריצי השכר הנהוגים במשרדי הרישוי הטכנולוגי (שכר משתנה המבוסס על ביצועי […]
זכויות קניין עתירי ידע וההתפתחות של קרן הון-סיכון (STE-WP-39)
הון סיכון היא המצאה עיקרית מוסדית המתבססת על זיהוין של כלכלות הנמצאות בטווח האינטראקציה של ידע טכנולוגי, החוברות עם יכולות ניהוליות, מעמד ויוקרה,סינון תהליכים וצדק. המצאה זו סללה את הדרך להתמזגות עם שווקים חלופיים לידע, לדוגמא שווקים פיננסיים המתמחים במסחר ידע של זכויות קניין. התפתחות זו בעלת הטבות חשובות במונחים של ניהול בתחומים הנושאים סיכון […]
גבולות הקפיטליזם: הרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח (STE-WP-40)
למרות הנטייה בספרות הדנה בהפרטה להעדיף את המגזר הפרטי על-פני המגזר הציבורי, בתחום המחקר והפיתוח, קיימת הסכמה כללית שמימון ממשלתי-ציבורי של ייצור פרטי עשוי לשמש פיתרון לקשת רחבה של כשלי שוק. מאמר זה בוחן הצדקות תיאורטיות להרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח מעבר לסבסוד של הסקטור הפרטי. המאמר מתמקד בשלוש בעיות מהותיות שבאות לידי ביטוי […]