Informing
Policy
for Progress

כיצד משתמשים בונים את שותפויות החדשנות שהם צריכים

לא סביר שחדשנות תצליח אם היא מבוססת על ההנחה שהתהליך החדשני הוא פשוט, ליניארי ורציף במהותו. זה לא. התהליך החדשני הוא מורכב, סבוך ולא סדיר ובעצם ניתן להתייחס אליו כתהליך למידה ומידע. חדשנות מוצלחת היא תוצר של חבילת מידע כוללת שמו”פ תורם לה תרומה חלקית בלבד. ישנן תרומות נוספות של משתתפים אחרים בתהליך, לרבות המשתמשים […]

הצבא כמרחב ציבורי – תפקיד צה”ל על מערכת החידושים בתחום התוכנה, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-13)

המאמר מתמקד בתפקיד שמילאה הצבא הישראלי (צה”ל) ביצירת ושמירה על תעשיית התוכנה הישראלית החדשנית ביותר. צה”ל לרוב זוכה לקרדיט גדול ביצירה ובהצלחה המתמשכת של תעשיית ההייטק הישראלית. המאמר מנתח את הפעילויות וההיסטוריה של יחידת המחשוב המרכזית של צה”ל, במיוחד בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ההדרכה המרכזית לתכנות, הנדסת תוכנה ומשתמשי מחשבים בצה”ל. אני טוען שבעוד […]

השפעת גידול כמותי על תמיכה כספית בחיפוש אחר מודל תיאורטי למחקר ופיתוח, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית, סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-16-2002)

האם הממשלה צריכה לסבסד מחקר ופיתוח (מו”פ) והאם חשוב כיצד מוקצים הסובסידיות הללו? אנו בוחנים שאלות אלו במודל דינמי שבו מו”פ מתואר כדגימה רציפה מהתפלגות של רעיונות חדשים. תגליות מוצלחות משפיעות על המשאבים הזמינים בעתיד ועל התמריצים להמשך מו”פ. כתוצאה מכך, ייתכן שיהיה חוסר השקעה במו”פ. אנו חוקרים את השפעת ההתערבויות הממשלתיות שמטרתן לעודד צמיחה […]

הגדרת הצלחה בפרויקטים של מחקר ופיתוח : עדות מקבוצת מחקר אמריקאית ישראלית, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-8-2001)

עקרון בסיסי של תוכניות התמיכה במו”פ בישראל היה עקרון הנייטרליות – כל הפרויקטים הזכאים ממומנים. עם זאת, עם מגבלת תקציב מחייבת, הממשלה נאלצת לבחור את הפרויקטים שהיא מממנת וכך לסטות מהנייטרליות. סטייה אופטימלית תעדיף את אותם פרויקטים שיש להם פחות סיכוי להצליח ללא תמיכה. במאמר זה, אני בוחן את ביצועי הפרויקטים המחקריים המשותפים הנתמכים על […]

תאום ותחרות במו”פ עם אי-וודאות ודליפות אינפורמציה, (STE-WP-6)

במודל כללי עם אי-ודאות ודליפות של אינפורמציה בין פירמות, אנו בוחנים את הכדאיות של שיתוף פעולה בין חברות, בחלק או בכל שלושת השלבים של תכנית מחקר ופיתוח. 1) חברות יכולות להסכים ביחד על רמת ההוצאה הכספית על מו”פ, 2) הן יכולות לארגן אמצעי מחקר משותפים, ו/או 3) הן יכולות להסכים לשיתוף מידע, כך שכל חברה […]

מו”פ ביטחוני וצמיחה כלכלית בישראל, תוכנית למחקר מדע, טכנולוגיה וכלכלה (STE-WP-4)

כאשר מעריכים את יכולות ההיי-טק של ישראל ואת הישגיה הכלכליים המרשימים מאז הקמתה, קשה שלא להכיר בתפקיד החשוב שמילאו הפיתוחים הביטחוניים והצבאיים. בפרט, למו”פ הקשור לביטחון היו השפעות משמעותיות על, כמו גם קיבל סיוע מ, המגזר התעשייתי של ישראל, מערכת ההשכלה הגבוהה במדעים והנדסה, קהילת המחקר והרכב כוח העבודה שלה. עם זאת, הערכה אמפירית מקיפה […]

מו”פ, גודל הפירמה וחדשנות: ניתוח אמפירי – סדרת פרסומי מו”פ של מוסד ש. נאמן

השקעה במו”פ מולידה חידושים, אשר מעודדים צמיחה כלכלית. בשנים האחרונות, גברה המודעות בקרב חוקרים לתפקידם ש/ל חידושים בתעשייה וההשלכות שיש לכך על פיתוח האזורי וצמיחה כלכלית. על מנת לחדש, חברות חייבות להשקיע במו”פ (פנימי או ממקורות חוץ), ולהעסיק כוח-אדם מיומן שיהיה מסוגל להתמודד עם בעיות מורכבות של מערכת טכנולוגית. בחינה של הגורמים המשפיעים על היקף […]

השקעות במו”פ אזרחי בישראל: נתונים כבסיס לדיון לשם גיבוש מדיניות לאומית

ישראל מבססת את קידומה ושגשוגה על הון אנושי (כוח אדם איכותי) וידע ייחודי. הדבר מוצא את ביטויו הבולט בפיתוח תעשייה המתבססת על ידע מתקדם שהובילה את ישראל בעשור האחרון לצמיחה כלכלית מרשימה בשיעור ממוצע של כ- 5%, כאשר כ- 30% מגידול זה מקורו בתעשייה עתירת ידע. למרות הנסיגה בחודשים האחרונים, התחזיות מדברות על המשך הצמיחה […]

מו”פ, סובסידיות ופריון, (STE-WP-7)

במאמר זה אנו מפתחים מודל של ניהול פרויקט מו”פ. אנו פותרים את הבעיות הדינאמיות של החברות ומשתמשים במדיניות מו”פ האופטימאלית כדי להעריך את התפקיד של סובסידיות המכוונות להמרצת פעילויות מו”פ. המסגרת התיאורטית הממחישה שהסימן והגודל של “תוספתיות” – השינוי בסכום מימון המו”פ של החברה הנגרם ע”י הסובסידיה – תלוי בפרמטרים ובהנחות המודל. לכן, זהו נושא […]

מקורות לגידול באורך החיים בארצות הברית, 1997 – 1960, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-3)

בין השנים 1960 ל-1997, תוחלת החיים של האמריקאים עלתה בכ-10% – מ-69.7 ל-76.5 שנים. הוערך כי הערך של הארכת החיים בתקופה זו כמעט שווה לרווחים בצריכה מוחשית. בעוד שתוחלת החיים נטתה לעלות, היו תנודות משמעותיות בקצב העלייה. במאמר זה אנו חוקרים האם פונקציית ייצור בריאות מצרפית יכולה לעזור להסביר את ההתנהגות השנתית של תוחלת החיים […]