חממות טכנולוגיות בישראל: מדיניות טכנולוגית בעידן ההפרטה
תכנית החממות הטכנולוגיות הוקמה על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר ונועדה, בין היתר, לסייע בקליטתם של העולים החדשים, ובהעברה טובה של הטכנולוגיה והניסיון הרב שהם הביאו עימם. התוכנית הינה תוכנית אינטגרטיבית המשלבת כלים פיננסים, כלי יעוץ ותשתיות. החממות הטכנולוגיות מספקות ליזם את המקום, המשאבים הכספיים, הכלים השיווקים והעסקיים, ההנחיה המקצועית והסיוע האדמיניסטרטיבי […]
דיוקן לצמיחת חברות (FGPs) : לקראת השקפה על בסיס של פעולה, לגבי התפתחות חברות. (STE-WP-24)
המאמר מציג את המושג פרופיל צמיחת החברה (FGP), התורם ליצירת תיאוריה דינמית מבוססת משאבים על ידי הסבר כיצד יכולות מתפתחות בתהליכים תלויי מסלול. FGP מייצג את דפוס הפעולות הקריטיות שננקטו על ידי חברה בפעילויות ערך שונות (כגון מו”פ, שיווק, ייצור וכספים) במהלך תקופות עוקבות. מוצע כי תוצאות סט פעולות שננקטו בתקופה נתונה משנות את מכלול […]
האם יכולה קרן הון סיכון לבחור מנצחים ? (STE-WP-23)
מאמר זה מעריך את יכולתן של קרנות הון סיכון לזהות ולהביא לשוק חברות היי-טק ישראליות מצליחות בתקופה שבין 1991 ל-2000. באמצעות מסד נתונים חדש ומפורט מאוד, מצאנו כי: (1) ההסתברות לשרוד עד שלב ההנפקה גבוהה יותר עבור חברות הנתמכות על ידי הון סיכון. (2) לפי מספר מדדים שונים, בתנאי שהחברה מבצעת הנפקה, הביצועים לאחר הרישום […]
חידושים וגבולות הסמכות הממשלית : מחקר ופיתוח ומדיניות תעשייתית בטייוואן בתכנון מעגלים משולבים ותוכנה. (STE-WP-21-2004)
מבין המדינות המתועשות החדשות במזרח אסיה (NIC), סיפור ההצלחה של טייוואן הוא אחד המרתקים ביותר. כמעט בכל התיאורים של טייוואן, המדינה מתוארת כגורם העיקרי לפיתוח הכלכלי ולשדרוג הטכנולוגי. מדיניות הממשלה הטייוואנית בעשור האחרון שמה לה למטרה לעודד יכולות חדשנות במוצרים חדשים. מאמר זה בוחן את היכולות והמגבלות של המדינה הטייוואנית בהשגת מטרות אלו בשני מגזרים […]
התפתחות מדיניות הון סיכון :תובנה מתוך אנליזה של מחזור החיים של הון הסיכון הישראלי בתעשיה, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים. (STE-WP-20-2003)
החשיבות של הון סיכון (VC) כמרכיב במודל ההיי-טק של עמק הסיליקון הובילה מדינות רבות במהלך שנות ה-80 וה-90 ליישם מדיניות ממשלתית שמטרתה לעודד פעילות זו. מאמר זה מציע כי גורם מרכזי בכישלון של מדיניות רבות אלו ליצור תעשיית הון סיכון הממוקדת בסטארט-אפים (SU) בשלב מוקדם של ההיי-טק היה הגישה הפשטנית של מקבלי ההחלטות שראו בהון […]
גישה מיקרו-כלכלית לתמיכה ממשלתית בהשקעה במחקר ופיתוח במגזר הפרטי (STE-WP-17-2002)
מאמר זה מתמקד בהחלטות הכלכליות של הממשלה לסבסד השקעות במגזר הפרטי ולהפלות בין חברות בתוכניות התמיכה שלה. ההנחה היא שעל ידי מיסוי רווחי תאגידים, הממשלה משפיעה על החלטות ההשקעה שמקבלות החברות וגורמת להן להשקיע פחות ממה שיהיה אופטימלי מבחינה חברתית. בהתאם לכך, השקעות הרצויות מנקודת מבט של רווחה חברתית עשויות להידחות על ידי בעלי המניות. […]
השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)
מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]
בנקאות אוניברסלית והשקעות עתירות מו”פ – בחינה אמפירית, (STE-WP-15-2002)
מקור מרכזי לגיוס הון לצרכי מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים הוא שוק המניות. במקום לגייס הון בשוק המניות בתל אביב, מעדיפות חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק את מניותיהן בחו”ל. הסיבות העיקריות למגמה זו על פי העיתונות הכלכלית הן יתרונות המיסוי האמריקאי, קרבה לשוק הטכנולוגי הגדול בעולם, השגת יתרון תדמיתי בקרב משקיעים ועוד. במאמר זה אנסה […]
מימון מחקר ופיתוח בחברות ותיקות: ניתוח אמפירי, מדעי, טכנולוגי וכלכלי – סדרת ניירות עמדה (10-WP-STE)
חברות עתירות מו”פ מתוארות לעיתים קרובות כ: (1) מסתמכות בעיקר על מימון מהון מניות; (2) משקיעות בעיקר בנכסים לא מוחשיים; (3) מציגות ערך שוק גבוה ליחס הרשום (ה-“קיו” של טובינס); (4) צעירות וצומחות במהירות. אנו שמים את המאפיינים המקובלים הללו למבחן אמפירי שיטתי. למדגם של חברות ייצור ישראליות אשר הנפיקו מניות בשנות התשעים, אנו מציגים, […]
האם הון סיכון הוא מיוחד במינו ?(STE-WP-9)
מאמר זה בוחן את המימון שמספקות קרנות הון סיכון באמצעות מסד נתונים ייחודי הכולל מידע על כל החברות בתיקי כל קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1997-2000, ונתונים על קבוצת ביקורת של חברות שלא נתמכו על ידי קרנות הון סיכון אלא על ידי חברות השקעה ישראליות (מתווכים פיננסיים בעלי מאפיינים שונים) המתמחות בתעשיית ההיי-טק. החלק הראשון […]