האם סבסוד מו”פ מדרבן או דוחק הצידה מחקר ופיתוח פרטי ? מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-1)
בהערכת ההשפעות של תמיכה כספית במו”פ אנחנו צריכים לדעת מה החברות הנתמכות היו מוציאות על מו”פ אם הן לא היו מקבלות תמיכה כספית. בקרב חברות ייצור ישראליות בשנות התשעים אנו מוצאים שהתמיכה הכספית במו”פ הניתנת ע”י משרד התעשייה והמסחר ממריצה הוצאות מו”פ פרטיות של החברות הממומנות: הגמישות שלהן לטווח הארוך ביחס לתמיכה כספית במו”פ היא […]
חדשנות בישראל 1997 – 1968 : אנליזה השוואתית תוך שימוש במידע נתוני פטנטים, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית, (STE-WP-5)
מגזר ההיי-טק הישראלי נחשב לאחד מהמוצלחים בעולם, וכמו כן מגזר זה תרם רבות לצמיחתו של המשק כולו בשנות התשעים. במאמר זה אנו מציגים תמונה מפורטת של החדשנות הטכנולוגית בישראל במשך 30 השנים האחרונות, בהסתמך על נתוני פטנטים. אנו משתמשים למטרה זו בכל הפטנטים הישראלים שנרשמו בארה”ב (יותר מ- 7,000), וכמו כן פטנטים אמריקאים ופטנטים ממדינות […]
העברת מידע טכנולוגי באוניברסיטאות בישראל
המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד ארגוני העברת מידע טכנולוגי (TTOs) באוניברסיטאות בישראל מעריכים פרויקטים וכיצד הם רואים את ההצלחה או הכשלון של פרויקטים אלה ברגע שהם נבחרים. אנחנו גם ניתחנו האם הקריטריון שהם השתמשו בו דומה אצל אלה שמועסקים ע”י בעלי הון סיכון ו- MIT. אנו מוצאים שקריטריוני ההחלטה שמשתמשים בהם אוניברסיטאות בישראל […]
מרחבית של חדשנות בתעשייה ופיתוח אזורי
פרויקט המחקר נערך במוסד ש. נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון, בשיתוף פעולה עם מוסד פראונהופר למערכות וחדשנות בקרלסרוה, גרמניה. המחקר מומן על ידי קרן גרמניה-ישראל (GIF). מזה זמן רב ישנה הכרה בתפקיד המכריע שיש לחידושים בתעשייה בעידוד הצמיחה הכלכלית באזור. מטרתו העיקרית של פרויקט מחקר זה לזהות את הגורמים האחראים להפצה המרחבית של החידושים […]
חדשנות: הערכה טכנולוגית, תחזית, אסטרטגיה ומדיניות אזורית
בנינו הגדרות תפעול חדשות של המצאות רווחיות, המצאות רגילות, והמצאות קיצוניות, השתמשנו במודל “קריטריון טכנומטרי”. בהתבסס על הגדרה זו, המצאה רווחית הטובה ביותר מפותחת כבעיה בתכנות לינארי. המודל מומחש על ידי מקרה ממשי: עיצוב מחדש של מצלמת גאמא. אנו מראים כיצד המודל שלנו יכול לתרום לשיפור הקצאת משאבים של מו”פ, על ידי שילוב שיווק ומו”פ […]
Technometric Benchmarking: Towards an Interactive Operational Model for Management of Technology and Innovation in Science-Based Startups, Selected Re
המטרה הכוללת של הפרויקט שלנו: “…לצייד מנהלים של טכנולוגיה בחברות עתירות ידע (בישראל ובגרמניה) בכלים שיכולים לעזור לחברות שלהם להיות יותר חדשניות ותחרותיות”. (מהצעת המחקר). בפרויקט זה, אנחנו מפתחים “ערכת כלים” משולבת של מודלים בעלי אמת מידה כמותית, לסקר כל אחד מההיבטים של תהליכי החידושים מהמו”פ ועד סיום ההמצאה, הייצור והשיווק. ערכת כלים זו מבוססת […]
מדדים להערכת האפקטיביות בתעשייה הישראלית
בדו”ח זה מוצעים שני מדדים כמותיים המאפשרים להעריך את האפקטיביות של ההשקעות בתעשיה. המדד הראשון הינו חישוב שיעור התשואה הפנימית השנתי הריאלי הממוצע של המפעלים המיצגים.לשם כך מיושמת שיטת חישוב חדשה, המאפשרת חילוץ ערכי התשואה הפנימית מתוך הדוחות הכספיים, עבור מקבץ של מספר חברות גדולות במשק.התוצאות הושוו למתחרים בענפים המגבילים בארה”ב. ההשוואה מראה על שיעור […]
תהליך החדשנות הטכנולוגית: האם לישראל יש יתרון יחסי במוצרים עתירי מדע?
המשפט המסכם בהרצאתו של ד”ר גרופ, היה חשוב מאוד. הוא אמר שכאשר ניתן לזהות מדד טכנומטרי גבוה המעיד על איכותו הגבוהה של מוצר, ניתן לצפות בוודאות רבה לתוצאות כלכליות טובות שיתבטאו ביצוא, במכירות, בפדיון, בפלח שוק וכדומה. כעת אני רוצה להציג בפניכם בקצרה, ממצאים מתוך מחקר שביצענו ואשר ממצאיו מטילים ספק במסקנה אשר הובעה, בהקשר […]
ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 1
דו”ח סופי של פרויקט מחקר: “ניתוח היתרון התחרותי של תעשיות היי-טק בישראל”. במחקר הופעלה שיטת הטכנומטריקה אשר פותחה במוסד פראונאופר שבקרלסרוה, גרמניה, להשוואת רמת הטכנולוגיה של תעשיות בין מדינות. פרויקט המחקר נערך במוסד ש. נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון, בשיתוף פעולה עם מוסד פראונאופר למערכות וחידושים שבקרלסרוה, גרמניה. המחקר מומן על ידי הקרן לגרמניה-ישראל […]
ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 2
דו”ח סופי של פרויקט מחקר: “ניתוח היתרון התחרותי של תעשיות היי-טק בישראל”. במחקר הופעלה שיטת הטכנומטריקה אשר פותחה במוסד פראונאופר שבקרלסרוה, גרמניה, להשוואת רמת הטכנולוגיה של תעשיות בין מדינות. פרויקט המחקר נערך במוסד ש. נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון, בשיתוף פעולה עם מוסד פראונאופר למערכות וחידושים שבקרלסרוה, גרמניה. המחקר מומן על ידי הקרן לגרמניה-ישראל […]