ישראל ב 2030, דמוקרטיה ליברלית, דמוקרטיה פופוליסטית או אוטוקרטיה? סיכום ‘שולחן עגול’
פורום כלכלה וחברה – סיכום ‘שולחן עגול’ שהתקיים בנושא ב-29 בפברואר, 2024 הדיון שהתקיים במסגרת פורום כלכלה וחברה במוסד נאמן התמקד בדמוקרטיה בישראל כאבן ראשה של כל עיסוק בתחום הכלכלה והחברה. זה מספר שנים שהחברה הישראלית חווה חוסר יציבות ושסעים גדלים והולכים, שבאו לידי ביטוי בהיגררות לחמש מערכות בחירות במהלך שלוש וחצי שנים, בהידרדרות דמוקרטית […]
יוזמות עבר לחיזוק הלכידות החברתית: לקחים מהעבר
ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חברתי רב-ממדים שכולל יוזמות חקיקה, שינוי מדיניות ופולמוס ציבורי חריף. המשבר הזה הוליד מחאה מתמשכת וחשף חברה מקוטבת עם תפיסות מציאות שונות ושאיפות מנוגדות. מצב כזה מהווה אתגר, ולעיתים אף איום, על החוסן הלאומי של החברה כולה. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית עוסק בנושא החוסן עוד מאז 2005 (ראו:פרויקט […]
אומדן הנזק הכלכלי מהתחממות המרחב הציבורי בעיר תל אביב-יפו
שינויי האקלים מעלים את התדירות והחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוני בכל העולם, כאשר חום קיצוני אחראי ליותר מקרי מוות מכל אסון אקלימי אחר ברחבי העולם. הפורום הכלכלי העולמי, מצביע על ‘כישלון בפעולות אקלים’ ו’אירועי מזג אוויר קיצוניים’ מבין הסיכונים העולמיים החמורים ביותר, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. תושבי הערים, חשופים במיוחד לאיום זה […]
אחריות תאגידית של סקטורים בעלי השפעה סביבתית מוגברת בישראל – מאחריות תאגידית לערך ההשפעה
אחריות תאגידית, (Corporate Social Responsibility) CSR, הולכת ומוטעמת כנורמה הכרחית בהתנהלות תאגידים. זהו הביטוי לסט הערכים המבטא התנהגות ארגונית כוללת, שארגונים משיתים על עצמם הכוללים (מעבר לרווח) היבטים של אחריות חברתית וסביבתית ומשולבים בעקרונות הקיימות. ארגון בעל אחריות תאגידית הוא ארגון המכיר בכך שהוא חלק מהמארג בו הוא פועל ואינו מבודד מסביבתו, מודע לתחומים בהם […]
מגיאו/ביו-פוליטיקה להסכמים בין ממשלות (G2G) ושותפות ציבורית-פרטית: התפקיד הייחודי של אקו סיסטם האימפקט הישראלי באתיופיה
מטרות המחקר ותרומתו יחסי ישראל-אתיופיה כוננו לראשונה בשנת 1956. ישראל התייחסה באופן מסורתי לאתיופיה כמדינה רבת חשיבות מבחינה פוליטית ובהיבט הגיאו-אסטרטגי. מערכת היחסים התאפיינה בדומיננטיות המדינה, ראשית, מבחינת ההתערבות הממשלתית בשני הצדדים, בעיקר בביטויה דרך גלי העלייה הגדולים מאתיופיה. שנית, מאז שנות ה-90 המוקדמות, תפקיד המדינה הוגדר הן ביחס לאינטרס האסטרטגי הגיאו-פוליטי באתיופיה ובמדינות המקיפות […]
סקירה בנושא מגוון היישומים של חוק בנפורד
חוק בנפורד (חוק הסיפרה הראשונה) קובע שבמערכי נתונים רבים הספרות הראשונות (1, 2 וכו’) יופיעו בשכיחות גבוהה, למשל 30% מהנתונים יתחילו בסיפרה 1. חוק זה משמש לזיהוי מניפולציה של נתונים ובדיקת אמינות של מאגרי מידע. מאמר זה מציע הסבר לחוק וסוקר כמה מהיישומים המעניינים של חוק בנפורד, למשל: זיהוי מניפולציות והונאות בדיווחים פיננסיים והצהרות הון […]
ההשפעה הכלכלית הגלובלית של מלחמת רוסיה-אוקראינה
הסקר נכתב 20 יום לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה וכולל התייחסות לסעיפים הבאים: סטגפלציה, קשיים בשרשרת האספקה, המצב של אוקראינה לאחר המלחמה, סין כמתווך, גיאופוליטיקה ומדיניות, וכן סיכום ומסקנות.
האימפקט הכלכלי של הסכמי אברהם – לאחר שנה ראשונה: אמוציות לעומת אינטרסים
מאמר זה סוקר מחקרים שעוסקים בהשלכות הכלכליות של הסכמי אברהם וההשפעות על חמש המדינות השותפות: ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין וסודן. לעת עתה, ישראל היא המרוויחה העיקרית מההסכמים. ההסכם בין ישראל לאמירויות הוא במידה רבה החשוב ביותר עבור שתי המדינות. הסכמי אברהם מהווים “הוכחת היתכנות” (proof of concept) שאפילו במזרח התיכון – היגיון ואינטרסים יכולים […]
מדוע סטארט-אפים נכשלים ? סקירה בוחנת של מחקרים אמפיריים
הסיבות העיקריות לכשלון של סטארט-אפים ידועות, ודומות בהשוואה בין מדינות שונות. בסקירה נמצא כי ניתן לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של סטארט-אפים באמצעות שינוי הגישה של היזמים. למעלה מ-90% מחברות ההזנק (סטארט-אפ) נכשלות. בתהליך החדשנות, אכן יש סיכון רב. אולם, ניתן היה להקטין אותו, במחשבה תחילה. בעבודה זו, אנו סוקרים את הספרות האמפירית על גורמי […]
מבט על התעשייה הישראלית והמגזר העסקי בעשור הקרוב
מסוכמות המגמות הגלובליות המרכזיות אשר תשפענה על התעשייה והמגזר העסקי בעשור הקרוב. נעשה ניסיון לשרטט תובנות של ההיערכות הנדרשת מהסקטור העסקי בארץ. המסמך מהווה הכנה לסדרת שולחנות עגולים במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית בשילוב מומחים בישראל בתחומים הרלוונטיים.