האימפקט הכלכלי של הסכמי אברהם – לאחר שנה ראשונה: אמוציות לעומת אינטרסים
מאמר זה סוקר מחקרים שעוסקים בהשלכות הכלכליות של הסכמי אברהם וההשפעות על חמש המדינות השותפות: ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין וסודן. לעת עתה, ישראל היא המרוויחה העיקרית מההסכמים. ההסכם בין ישראל לאמירויות הוא במידה רבה החשוב ביותר עבור שתי המדינות. הסכמי אברהם מהווים “הוכחת היתכנות” (proof of concept) שאפילו במזרח התיכון – היגיון ואינטרסים יכולים […]
מדוע סטארט-אפים נכשלים ? סקירה בוחנת של מחקרים אמפיריים
הסיבות העיקריות לכשלון של סטארט-אפים ידועות, ודומות בהשוואה בין מדינות שונות. בסקירה נמצא כי ניתן לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של סטארט-אפים באמצעות שינוי הגישה של היזמים. למעלה מ-90% מחברות ההזנק (סטארט-אפ) נכשלות. בתהליך החדשנות, אכן יש סיכון רב. אולם, ניתן היה להקטין אותו, במחשבה תחילה. בעבודה זו, אנו סוקרים את הספרות האמפירית על גורמי […]
מבט על התעשייה הישראלית והמגזר העסקי בעשור הקרוב
מסוכמות המגמות הגלובליות המרכזיות אשר תשפענה על התעשייה והמגזר העסקי בעשור הקרוב. נעשה ניסיון לשרטט תובנות של ההיערכות הנדרשת מהסקטור העסקי בארץ. המסמך מהווה הכנה לסדרת שולחנות עגולים במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית בשילוב מומחים בישראל בתחומים הרלוונטיים.
השתתפות חברי המיעוט הערבי, בפעולה משותפת לייצור מוצרים ציבוריים בחברה הישראלית הכללית
השתלבותו של המיעוט הערבי בישראל בחברה ובכלכלה הוא נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו. נקודת המבט של מחקר זה היא כיצד מתמודדים בני המיעוט הערבי עם ה social dilemma של תרומה לפעולה המשותפת (collective action) שתוצריה הם מוצרים ציבוריים. ההתפרצויות האלימות (מאי 2021) המערערות את דו-הקיום וההשתלבות הרצויה, מציבות אתגר קיומי למדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית. המחקר […]
משבר הקורונה כמנוע צמיחה לצפון
מוסד שמואל נאמן בטכניון והמכון לחקר הגליל באקדמית גליל מערבי חברו יחדיו במטרה לבדוק כיצד ניתן למנף את משבר הקורונה ולנצל את השינויים שחלו בכלכלה, בשיטות התקשורת ובהתנהלות החברתית כמנוע לצמיחת הצפון, זאת לנוכח העובדה שבמהלך המשבר חלו שינויים ניכרים בתחומי הלמידה מרחוק, הרפואה מרחוק, באפשרויות העבודה מרחוק וביצירת יוזמות עסקיות חדשניות. ייזום המפגש במתכונת […]
על המסים ועל הנפלאות: לקראת רפורמה במערכת המס
ישראל מתמודדת עם צרכים תקציביים גדולים מאוד, הן כתוצאה של משבר הקורונה והנסיקה ביחס החוב-תוצר בעקבותיו, והן בשל הצורך לשדרג שירותים ציבוריים חיוניים לאחר תקופה ארוכה של כרסום והזנחה, ומכאן שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים בעתיד הקרוב. הצירוף בין הדרישות הפיסקליות לבין הצורך לטפל בפגמים ובעיוותים הרבים שהצטברו במערכת המס בישראל, מהווה הזדמנות פז להתניע […]
חציית ‘עמק המוות’ בין מחקר אקדמי לבין מדיניות אפקטיבית
מדוע מחקר אקדמי רב ואיכותי לא מוצא ביטוי במדיניות ציבורית, לעתים? אני טוען שהדרך להשגת אמינות ורלבנטיות עבור מקצוע הכלכלה הינה – בעזרת ניסויים אקראיים מדעיים (RCT’s) בהם המטודה של עריכת ניסויים מדעיים מתחברת לכלכלה התנהגותית ותובנותיה. חיבור זה ישלב את ההקפדה (rigor) של שיטת המחקר המדעי עם התובנות של כלכלה התנהגותית, כדי לשקם את […]
לקראת מדיניות פיסקלית מאוזנת: אחריות תקציבית מול צרכים חברתיים
עבודה זו נערכה במקור לפני משבר הקורונה, ועל כן היא לא מתיימרת לתת מענה לאתגרים הנוכחיים שניצבים בפני המשק הישראלי בגין משבר חמור זה. אולם, תהליכים ארוכי טווח שהגיעו לידי בשלות ערב הקורונה, מחייבים ממילא הערכה מחדש של המדיניות הכלכלית ששלטה עד אז. אנו נתייחס לתקופה הנוכחית שבה ההתמודדות עם משבר הקורונה היא דומיננטית כתקופה […]
מדינת הייטק וכלכלת שוק
המאמר מציג תזה שנוגדת לדעה המקובלת שפריצת תעשיית ההיי טק הישראלית היא פרי מדיניות כלכלית ליברלית מדיניות שוק. למעשה היא תוצאה של תהליכי עומק אחרים לחלוטין.
אנו נתגבר
ספר זה מכיל כ-65 בלוגים קצרים, שנכתבו בזמן מגפת הקורונה, בעיקר במשך חודשי מרץ ואפריל.