תגית: כלכלה

גישה מיקרו-כלכלית לתמיכה ממשלתית בהשקעה במחקר ופיתוח במגזר הפרטי (STE-WP-17-2002)

מאמר זה מתמקד בהחלטות הכלכליות של הממשלה לסבסד השקעות במגזר הפרטי ולהפלות בין חברות בתוכניות התמיכה שלה. ההנחה היא שעל ידי מיסוי רווחי תאגידים, הממשלה משפיעה על החלטות ההשקעה שמקבלות החברות וגורמת להן להשקיע פחות ממה שיהיה אופטימלי מבחינה חברתית. בהתאם לכך, השקעות הרצויות מנקודת מבט של רווחה חברתית עשויות להידחות על ידי בעלי המניות. […]

השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)

מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]

בנקאות אוניברסלית והשקעות עתירות מו”פ – בחינה אמפירית, (STE-WP-15-2002)

מקור מרכזי לגיוס הון לצרכי מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים הוא שוק המניות. במקום לגייס הון בשוק המניות בתל אביב, מעדיפות חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק את מניותיהן בחו”ל. הסיבות העיקריות למגמה זו על פי העיתונות הכלכלית הן יתרונות המיסוי האמריקאי, קרבה לשוק הטכנולוגי הגדול בעולם, השגת יתרון תדמיתי בקרב משקיעים ועוד. במאמר זה אנסה […]

תמריצים וחידושים באוניברסיטאות, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-18-2003)

אנו מראים שתמריצים כלכליים משפיעים על המספר והערך המסחרי של המצאות הנוצרות באוניברסיטאות. במדגם של 102 אוניברסיטאות בארה”ב אנו מוצאים שהאוניברסיטאות המחלקות עם הממציאים מהאקדמיה חלק גדול יותר מהתמלוגים יוצרות יותר המצאות ויותר אפשרויות הכנסה,אפילו כאשר מפקחים על גודל האוניברסיטה, איכות, מימון מחקר ותשומות מרישוי טכנולוגיות. ההשפעה של התמריצים היא הרבה יותר גדולה באוניברסיטאות הפרטיות […]

מימון מחקר ופיתוח בחברות ותיקות: ניתוח אמפירי, מדעי, טכנולוגי וכלכלי – סדרת ניירות עמדה (10-WP-STE)

חברות עתירות מו”פ מתוארות לעיתים קרובות כ: (1) מסתמכות בעיקר על מימון מהון מניות; (2) משקיעות בעיקר בנכסים לא מוחשיים; (3) מציגות ערך שוק גבוה ליחס הרשום (ה-“קיו” של טובינס); (4) צעירות וצומחות במהירות. אנו שמים את המאפיינים המקובלים הללו למבחן אמפירי שיטתי. למדגם של חברות ייצור ישראליות אשר הנפיקו מניות בשנות התשעים, אנו מציגים, […]

מבט ראשון בפטנט של שיטת עסקי האינטרנט, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-12)

למרות הדאגות בקשר לשגשוג של פטנטים בתוכנה ועסקי אינטרנט, לא היה אף מחקר שיטתי אמפירי על פטנטים באינטרנט. בפרויקט זה, אני לוקח מבט ראשון על פטנטים באינטרנט. אני בוחן האם יש הבדלים שיטתיים בין שיטות פטנטים של עסקים באינטרנט ופטנטים על תוכנה אחרת באותם סוגים של פטנטים.

האם הון סיכון הוא מיוחד במינו ?(STE-WP-9)

מאמר זה בוחן את המימון שמספקות קרנות הון סיכון באמצעות מסד נתונים ייחודי הכולל מידע על כל החברות בתיקי כל קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1997-2000, ונתונים על קבוצת ביקורת של חברות שלא נתמכו על ידי קרנות הון סיכון אלא על ידי חברות השקעה ישראליות (מתווכים פיננסיים בעלי מאפיינים שונים) המתמחות בתעשיית ההיי-טק. החלק הראשון […]

הבנת מערכת תעשייה חדשה : הופעת נתיבים שונים בתעשיית ההיי-טק בישראל ובאירלנד, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-11)

בעשור האחרון, ישראל ואירלנד היו בחזית מהפכה כפולה מוצלחת. בזירה הבינלאומית, שתי המדינות הקטנות היו מוקדים לחברות טכנולוגיה מבוססות חדשות (NTBF) שהצליחו לבסס את עצמן בשווקים גלובליים בתחום התוכנה וטכנולוגיית המידע, והפכו לשחקניות מצליחות במהפכה התעשייתית הגדולה ביותר של זמננו. בזירה המקומית, הנופים הפוליטיים והתעשייתיים של שתי המדינות, שלא היו מודלים להצלחה תעשייתית מאז עצמאותן […]

הצבא כמרחב ציבורי – תפקיד צה”ל על מערכת החידושים בתחום התוכנה, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-13)

המאמר מתמקד בתפקיד שמילאה הצבא הישראלי (צה”ל) ביצירת ושמירה על תעשיית התוכנה הישראלית החדשנית ביותר. צה”ל לרוב זוכה לקרדיט גדול ביצירה ובהצלחה המתמשכת של תעשיית ההייטק הישראלית. המאמר מנתח את הפעילויות וההיסטוריה של יחידת המחשוב המרכזית של צה”ל, במיוחד בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ההדרכה המרכזית לתכנות, הנדסת תוכנה ומשתמשי מחשבים בצה”ל. אני טוען שבעוד […]

השפעת גידול כמותי על תמיכה כספית בחיפוש אחר מודל תיאורטי למחקר ופיתוח, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית, סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-16-2002)

האם הממשלה צריכה לסבסד מחקר ופיתוח (מו”פ) והאם חשוב כיצד מוקצים הסובסידיות הללו? אנו בוחנים שאלות אלו במודל דינמי שבו מו”פ מתואר כדגימה רציפה מהתפלגות של רעיונות חדשים. תגליות מוצלחות משפיעות על המשאבים הזמינים בעתיד ועל התמריצים להמשך מו”פ. כתוצאה מכך, ייתכן שיהיה חוסר השקעה במו”פ. אנו חוקרים את השפעת ההתערבויות הממשלתיות שמטרתן לעודד צמיחה […]