תגית: כלכלה

מהגרים במגזר ההיי-טק : השוואה לילידים והשפעת ההכשרה. (STE-WP-22-2004)

מאמר זה מספק ניתוח תיאורי של השתלבותם של מהגרים ממדינות חבר העמים (CIS) בשוק העבודה הישראלי, ובפרט, במגזר ההיי-טק. הניתוח מבוסס על סקר כוח העבודה הארצי ועל נתוני פאנל ייחודיים העוקבים אחר מהנדסים רוסים במשך עד שתים עשרה שנים בישראל. לפי נתוני הפאנל, ישנה מתאם חיובי משמעותי בין השתתפות מהגרים בתוכניות הכשרה שמספקת הממשלה לבין […]

חידושים וגבולות הסמכות הממשלית : מחקר ופיתוח ומדיניות תעשייתית בטייוואן בתכנון מעגלים משולבים ותוכנה. (STE-WP-21-2004)

מבין המדינות המתועשות החדשות במזרח אסיה (NIC), סיפור ההצלחה של טייוואן הוא אחד המרתקים ביותר. כמעט בכל התיאורים של טייוואן, המדינה מתוארת כגורם העיקרי לפיתוח הכלכלי ולשדרוג הטכנולוגי. מדיניות הממשלה הטייוואנית בעשור האחרון שמה לה למטרה לעודד יכולות חדשנות במוצרים חדשים. מאמר זה בוחן את היכולות והמגבלות של המדינה הטייוואנית בהשגת מטרות אלו בשני מגזרים […]

פיתוח בר-קיימא של אנרגיה בישראל

מאמץ עקבי של מומחים מהשורה הראשונה, מהתעשייה, מהכלכלה ומהאקדמיה נכשל במשך למעלה מעשור בקידום של החיזוי בתחום האנרגיה בישראל והצבת תכנית ראויה. הדו”ח שלהלן מבוסס בחלקו על שתי עבודות קודמות: האחת שהסתיימה ודווחה ב- 1999 על ידי צוות של 25 מומחים, במסגרת פרויקט בר-קיימא שארגן המשרד לאיכות הסביבה. העבודה השנייה נעשתה בעקבות החלטה של וועדת […]

הזדמנויות עסקיות בתחום איכות הסביבה – מודל ראשוני להערכת עלויות ותועלות למשק מהשקעות בתחום הטכנולוגיות הסביבתיות

מוסד ש. נאמן עוסק בקידום נושא הטכנולוגיות הסביבתיות מראשית שנת 2003, בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה. לשם ביצוע העבודה הוקם צוות ייעודי. בחודש יולי 2003 הוצג הדו”ח הראשון בנושא אשר סקר את גודלו של השוק העולמי, את יתרונותיה ובעיותיה של מדינת ישראל להשתלב בתחום. כן בחנה העבודה את האמצעים הנדרשים לקידום הנושא. אחת המסקנות […]

הזדמנויות עסקיות בתחום איכות הסביבה – קובץ תקצירים

מוסד שמואל נאמן עוסק זה למעלה משנה בהזדמנויות העיסקיות הגלומות בפתוח טכנולוגיות סביבתיות פרי פיתוח  ישראלי ליישום בישראל , ליצוא וליצירת מקומות עבודה במשק . בעבודה מקדמית שהכין מוסד נאמן , אותה ניתן למצוא באתר האינטרנט של המוסד, נמצא כי היקף השוק העולמי של הטכנולוגיות הסביבתיות עומד על כ 200 מיליארד דולר בשנה , מכלל […]

חקלאות בת-קיימא – כיצד להביא למימוש ערכים חיצוניים של החקלאות כחלק מהכנסות החקלאי באזורי הארץ השונים

עבודה זו נערכת בהמשך לעבודה קודמת, בה נערכה בדיקה של המגזר החקלאי בתנאים של מגבלות בכמויות המים העומדות (ושיעמדו) לרשות החקלאות. תנאים כאלה אינם היפותטיים אלא הם המציאות אשר בה נמצאת החקלאות במדינת ישראל. מציאות זו ניכרת בהיבט הפרטי – בפרנסתם של החקלאים, בהיבט הציבורי – בקביעת רפורמות ומדיניות למשק המים, ובהיבט הסביבתי – בנוף […]

ניתוח וגיבוש מדיניות להעברת טכנולוגיות מהאוניברסיטאות לתעשייה – דוח מסכם

המחקר בוצע בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומשרד המדע, התרבות והספורט. מדע וטכנולוגיה קשורים זה לזה ותורמים לתהליכי חדשנות, המשמשים מקור חשוב לקידמה ולצמיחה כלכלית. הקשר בין המדע (האקדמיה) לטכנולוגיה (תעשייה) כולל, בין היתר, מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, באמצעות בוגרים, פרסומים ומסחור של ידע באמצעות הענקת רשיונות, וייעוץ מקצועי. מצד שני מאידך יכולה התעשייה […]

השוק הסביבתי הגלובלי – הזדמנות כלכלית לישראל – מסמך עמדה ראשון – ניתוח מצב ומסקנות ראשוניות

היקף ההשקעה בתחום איכות הסביבה (מוצרים ושירותים) בעולם עומד על סכום של כ- 570 מיליארד דולר לשנה כאשר כשליש מסכום זה מוצא מדי שנה על טכנולוגיות סביבתיות. מדובר בשוק יציב, הגדל מדי שנה בקצב שבין 1% במדינות מפותחות ועד 8% במדינות המתפתחות. זהו שוק גדול פי 14 משוק הביוטכנולוגיה העומד על היקף סחר של כ- […]

Total Factor Productivity as a Performance Benchmark for Firms: Theory and Evidence, SNI R&D Policy Papers Series

אנו מציעים להשתמש בגישה המקרו-כלכלית של סולאו ובמושג של סה”כ גורמי פריון העבודה (TFP) ככלי מיקרו-כלכלי לניתוח חברות פרטיות. חישובי TFP מאפשרים למנהלים ומשקיעים לחלק את הגידול בפריון העבודה של הפועלים בין שני גורמים יסודיים השונים לחלוטין: העמקת הון (הון גבוה יותר לכל עובד), ושינוי טכנולוגי חיצוני. הערכת הביצועים של ה- FTP יכולה להיות מחושבת […]

התפתחות מדיניות הון סיכון :תובנה מתוך אנליזה של מחזור החיים של הון הסיכון הישראלי בתעשיה, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים. (STE-WP-20-2003)

החשיבות של הון סיכון (VC) כמרכיב במודל ההיי-טק של עמק הסיליקון הובילה מדינות רבות במהלך שנות ה-80 וה-90 ליישם מדיניות ממשלתית שמטרתה לעודד פעילות זו. מאמר זה מציע כי גורם מרכזי בכישלון של מדיניות רבות אלו ליצור תעשיית הון סיכון הממוקדת בסטארט-אפים (SU) בשלב מוקדם של ההיי-טק היה הגישה הפשטנית של מקבלי ההחלטות שראו בהון […]