תגית: כלכלה

ממגדל אייבורי עד לקידום תעשייתי : עניין אוניברסיטת ייל וקבוצת ביו טכנולוגיה בניו-האוון, קונטיקט, (STE-WP-28)

בשנת 2001 דורגה מדינת קונטיקט במקום השביעי בארה”ב במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בתחומה ביחס לאוכלוסייתה (Ernst & Young, 2001). בשנת 1993 היו רק שש חברות כאלה במדינה. מה הוביל לגידול הזה? מחקר המקרה מתאר את התפתחות אשכול הביוטכנולוגיה באזור ניו הייבן בקונטיקט, שם ממוקמות רוב חברות הביוטכנולוגיה החדשות. המחקר שלנו מבהיר שההשפעה החשובה ביותר על […]

חוסר יעילות במימון חברות סטארט-אפ הודות לאופק מוגבל של הון הסיכון, (STE-WP-29)

אנו חוקרים את ניגוד האינטרסים בין שותפים מוגבלים (LPs) לבין שותף כללי (GP) בקרן הון סיכון עם אורך חיים מוגבל. ה-LPs מתחייבים להשקיע כסף בפרויקטים מסוכנים, בעוד שה-GP בוחר פרויקטים ומספק מאמץ ניטור שאינו ניתן לצפייה עבור כל פרויקט. אנו מניחים שבאמצע הפרויקט, ה-GP צופה באופן פרטי את איכותו ואת הזמן המשוער ליציאה ומחליט האם […]

מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)

המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]

מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)

חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל ‘עמק הסיליקון’) הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]

תוכניות חממה טכנולוגית פרטיות מול ציבוריות : הפרטת החממות הטכנולוגיות בישראל (STE-WP-26)

תוכנית החממות הטכנולוגיות הציבוריות (PTIP) הוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בישראל, בעקבות זרם גדול של עולים מברית המועצות לשעבר, רבים מהם מדענים ומהנדסים. משנת 2000 החלו לפעול בישראל חממות טכנולוגיות פרטיות. התפתחות זו חייבת את פעילותה להון הפרטי (הון סיכון) (VC) הצומח במהירות, שבאופן מסורתי לא מימן פרויקטים […]

דיוקן לצמיחת חברות (FGPs) : לקראת השקפה על בסיס של פעולה, לגבי התפתחות חברות. (STE-WP-24)

המאמר מציג את המושג פרופיל צמיחת החברה (FGP), התורם ליצירת תיאוריה דינמית מבוססת משאבים על ידי הסבר כיצד יכולות מתפתחות בתהליכים תלויי מסלול. FGP מייצג את דפוס הפעולות הקריטיות שננקטו על ידי חברה בפעילויות ערך שונות (כגון מו”פ, שיווק, ייצור וכספים) במהלך תקופות עוקבות. מוצע כי תוצאות סט פעולות שננקטו בתקופה נתונה משנות את מכלול […]

בחינה כלכלית של חוק הפקדון הנוכחי וחוק אריזות מוצע

מטרת עבודה זו היא בדיקת כדאיות של חלופת חוק אריזות כולל במסגרת טיפול בפסולת בישראל. הבחינה כללה בשלב הראשון לימוד מערכות טיפול ייעודיות בעולם לנושא האריזות, בעיקר באירופה. מתוך מגוון המנגנונים הקיימים באירופה, מצאנו לנכון לייחד ולהתמקד בגרסה האיטלקית אשר מאפשרת מעקב פשוט יחסית אחר החומרים והכספים העוברים במנגנון. לאחר מכן בוצע ניתוח עלות תועלת […]

בחינה כלכלית של הרחבת חוק הפקדון למיכלים בנפח 1.5 ליטר בישראל

מטרת מסמך זה הינה בחינת המשמעות של הרחבת חוק הפיקדון במתכונתו הנוכחית למיכלים של 1.5 ליטר. הניתוח יבוצע במתכונת של ניתוח עלות תועלת מנקודת ראותו של המשק הלאומי. נציג באופן תמציתי את הממצאים מהעבודה המקדימה, אשר בחנה את העלויות והתועלות למשק מקיום חוק פיקדון במתכונת הנוכחית. יובאו בקצרה ההבדלים העקרוניים בין תחולת החוק הנוכחית לבין […]

שמירה על המרחב הכפרי – מודל יישום “חקלאות בת-קיימא” באזורים חקלאיים נבחרים בישראל

לחקלאות ערכים ציבוריים חשובים בשמירה על נוף איכותי, ערכים שבין אדם ואדמתו, ערכים אקולוגיים של מיחזור פסולות עירוניות, שימור קרקע ובתי גידול ועוד. ערכים אלו זכו לתמיכה בקרב קובעי המדיניות, בשורה של תכניות ארציות ואזוריות; סקרים שנערכו בקרב הציבור הרחב בישראל מצביעים על הערך הרב המיוחס לחקלאות, כחלק מהמורשת הלאומית וכתורמת לאיכות החיים במדינה. במסגרת […]

האם יכולה קרן הון סיכון לבחור מנצחים ? (STE-WP-23)

מאמר זה מעריך את יכולתן של קרנות הון סיכון לזהות ולהביא לשוק חברות היי-טק ישראליות מצליחות בתקופה שבין 1991 ל-2000. באמצעות מסד נתונים חדש ומפורט מאוד, מצאנו כי: (1) ההסתברות לשרוד עד שלב ההנפקה גבוהה יותר עבור חברות הנתמכות על ידי הון סיכון. (2) לפי מספר מדדים שונים, בתנאי שהחברה מבצעת הנפקה, הביצועים לאחר הרישום […]