זכויות קניין עתירי ידע וההתפתחות של קרן הון-סיכון (STE-WP-39)
הון סיכון היא המצאה עיקרית מוסדית המתבססת על זיהוין של כלכלות הנמצאות בטווח האינטראקציה של ידע טכנולוגי, החוברות עם יכולות ניהוליות, מעמד ויוקרה,סינון תהליכים וצדק. המצאה זו סללה את הדרך להתמזגות עם שווקים חלופיים לידע, לדוגמא שווקים פיננסיים המתמחים במסחר ידע של זכויות קניין. התפתחות זו בעלת הטבות חשובות במונחים של ניהול בתחומים הנושאים סיכון […]
גבולות הקפיטליזם: הרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח (STE-WP-40)
למרות הנטייה בספרות הדנה בהפרטה להעדיף את המגזר הפרטי על-פני המגזר הציבורי, בתחום המחקר והפיתוח, קיימת הסכמה כללית שמימון ממשלתי-ציבורי של ייצור פרטי עשוי לשמש פיתרון לקשת רחבה של כשלי שוק. מאמר זה בוחן הצדקות תיאורטיות להרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח מעבר לסבסוד של הסקטור הפרטי. המאמר מתמקד בשלוש בעיות מהותיות שבאות לידי ביטוי […]
אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי
![](https://www.neaman.org.il/wp-content/uploads/2024/02/5764869387_20170427154907.998.jpg)
עבודה זו מציגה אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל. אסטרטגיה זו באה לתת מענה לבעיות התעסוקה של הערבים בישראל וזאת בהתבסס על המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית ועל הפוטנציאל של ההון האנושי שלה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים: הפרק הראשון מנתח את בעיית התעסוקה של הערבים בישראל ומתבסס הן על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאורך שנים, […]
מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)
מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו”פ מובנה. כמו כן יש (א’) להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו”פ […]
השלכות מדיניות מניתוח מיקרו כלכלי של התהוות תעשיית הון הסיכון בישראל: לקראת תיאוריה אבולוציונית לקידום תעשיות ינוקא (STE-33-2006)
התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל בשנים 1993-2000 הינה דוגמא להתהוות תעשייה כתוצאה ממדיניות ממשלתית. מדיניות ההזנקה הממשלתית לתעשיית הון הסיכון הינה דוגמא למדיניות מוצלחת לתמיכה בתעשיות ינוקא. מדיניות זו ניצבת כמקרה יוצא דופן בתחום קידום הון סיכון עקב מאפייניה הייחודיים ותרומתה הרבה. המאמר מנתח מדוע תוכנית זו הצליחה ואת לקחי המדיניות מהצלחה זו למדינות אחרות […]
המחסור החמור בצבע והשלכותיו: הפצת ידע וכניסה (STE-WP-32)
השקעות בהשכלה גבוהה וצמיחה כלכלית: ישראל במבט משווה בינלאומי
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בעולם לחשיבותה של ההשכלה הגבוהה כמחוללת צמיחה כלכלית. במהלך שלושת העשורים הראשונים לקיומה, השכילה ישראל לבנות מערכת השכלה גבוהה מפוארת. מערכת זאת אחראית בין היתר להכשרתם ויצירתם של מהנדסים, מדענים וחוקרים מהשורה הראשונה, אשר תרמו רבות לביסוס מעמדה וחוסנה החברתי, הכלכלי והביטחוני של המדינה. ההישגים המדעיים והטכנולוגים האדירים אליהם הגיעה […]
הון סיכון, הנפקה או משקיע אסטרטגי – פרופילי מימון של חברות היי-טק ישראליות (STE-WP-31)
המאמר מציג כיצד הסביבה המוסדית בה פועלות חברות משפיעה על פרופיל צמיחתן בכלל ועל פרופילי המימון אותן הן בוחרות בפרט. הרעיון המרכזי הוא שסביבות מוסדיות דומות מכתיבות פרופילי צמיחה דומים. ניתוח של פרופילי המימון של כ- 330 חברות היי-טק ישראליות מראה כי 89% מהחברות בחרו לגייס כסף רק דרך קרנות הון-סיכון ו/או שילוב של קרנות […]
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30)
בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי […]
מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל: תשתית נתונים השוואתית
![](https://www.neaman.org.il/wp-content/uploads/2005/07/3235112192_20170420092125.951-4.jpg)
המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה. עובדה זו ידועה ומודגשת על ידי כל מעצבי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. עובדה נוספת אשר התחדדה במחקרים כלכליים בשנים האחרונות היא כי ההתקדמות הכלכלית של מדינה תלויה ביכולת לחדשנות בתחום הטכנולוגי? מדעי. במדינת ישראל שוקדים על קידום המו”פ בתחום המדעי? טכנולוגי עוד בטרם קום […]