תגית: טכנולוגיה

מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)

המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]

דיוקן לצמיחת חברות (FGPs) : לקראת השקפה על בסיס של פעולה, לגבי התפתחות חברות. (STE-WP-24)

המאמר מציג את המושג פרופיל צמיחת החברה (FGP), התורם ליצירת תיאוריה דינמית מבוססת משאבים על ידי הסבר כיצד יכולות מתפתחות בתהליכים תלויי מסלול. FGP מייצג את דפוס הפעולות הקריטיות שננקטו על ידי חברה בפעילויות ערך שונות (כגון מו”פ, שיווק, ייצור וכספים) במהלך תקופות עוקבות. מוצע כי תוצאות סט פעולות שננקטו בתקופה נתונה משנות את מכלול […]

האם יכולה קרן הון סיכון לבחור מנצחים ? (STE-WP-23)

מאמר זה מעריך את יכולתן של קרנות הון סיכון לזהות ולהביא לשוק חברות היי-טק ישראליות מצליחות בתקופה שבין 1991 ל-2000. באמצעות מסד נתונים חדש ומפורט מאוד, מצאנו כי: (1) ההסתברות לשרוד עד שלב ההנפקה גבוהה יותר עבור חברות הנתמכות על ידי הון סיכון. (2) לפי מספר מדדים שונים, בתנאי שהחברה מבצעת הנפקה, הביצועים לאחר הרישום […]

מהגרים במגזר ההיי-טק : השוואה לילידים והשפעת ההכשרה. (STE-WP-22-2004)

מאמר זה מספק ניתוח תיאורי של השתלבותם של מהגרים ממדינות חבר העמים (CIS) בשוק העבודה הישראלי, ובפרט, במגזר ההיי-טק. הניתוח מבוסס על סקר כוח העבודה הארצי ועל נתוני פאנל ייחודיים העוקבים אחר מהנדסים רוסים במשך עד שתים עשרה שנים בישראל. לפי נתוני הפאנל, ישנה מתאם חיובי משמעותי בין השתתפות מהגרים בתוכניות הכשרה שמספקת הממשלה לבין […]

חידושים וגבולות הסמכות הממשלית : מחקר ופיתוח ומדיניות תעשייתית בטייוואן בתכנון מעגלים משולבים ותוכנה. (STE-WP-21-2004)

מבין המדינות המתועשות החדשות במזרח אסיה (NIC), סיפור ההצלחה של טייוואן הוא אחד המרתקים ביותר. כמעט בכל התיאורים של טייוואן, המדינה מתוארת כגורם העיקרי לפיתוח הכלכלי ולשדרוג הטכנולוגי. מדיניות הממשלה הטייוואנית בעשור האחרון שמה לה למטרה לעודד יכולות חדשנות במוצרים חדשים. מאמר זה בוחן את היכולות והמגבלות של המדינה הטייוואנית בהשגת מטרות אלו בשני מגזרים […]

התפתחות מדיניות הון סיכון :תובנה מתוך אנליזה של מחזור החיים של הון הסיכון הישראלי בתעשיה, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים. (STE-WP-20-2003)

החשיבות של הון סיכון (VC) כמרכיב במודל ההיי-טק של עמק הסיליקון הובילה מדינות רבות במהלך שנות ה-80 וה-90 ליישם מדיניות ממשלתית שמטרתה לעודד פעילות זו. מאמר זה מציע כי גורם מרכזי בכישלון של מדיניות רבות אלו ליצור תעשיית הון סיכון הממוקדת בסטארט-אפים (SU) בשלב מוקדם של ההיי-טק היה הגישה הפשטנית של מקבלי ההחלטות שראו בהון […]

גישה מיקרו-כלכלית לתמיכה ממשלתית בהשקעה במחקר ופיתוח במגזר הפרטי (STE-WP-17-2002)

מאמר זה מתמקד בהחלטות הכלכליות של הממשלה לסבסד השקעות במגזר הפרטי ולהפלות בין חברות בתוכניות התמיכה שלה. ההנחה היא שעל ידי מיסוי רווחי תאגידים, הממשלה משפיעה על החלטות ההשקעה שמקבלות החברות וגורמת להן להשקיע פחות ממה שיהיה אופטימלי מבחינה חברתית. בהתאם לכך, השקעות הרצויות מנקודת מבט של רווחה חברתית עשויות להידחות על ידי בעלי המניות. […]

השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)

מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]

בנקאות אוניברסלית והשקעות עתירות מו”פ – בחינה אמפירית, (STE-WP-15-2002)

מקור מרכזי לגיוס הון לצרכי מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים הוא שוק המניות. במקום לגייס הון בשוק המניות בתל אביב, מעדיפות חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק את מניותיהן בחו”ל. הסיבות העיקריות למגמה זו על פי העיתונות הכלכלית הן יתרונות המיסוי האמריקאי, קרבה לשוק הטכנולוגי הגדול בעולם, השגת יתרון תדמיתי בקרב משקיעים ועוד. במאמר זה אנסה […]

תמריצים וחידושים באוניברסיטאות, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-18-2003)

אנו מראים שתמריצים כלכליים משפיעים על המספר והערך המסחרי של המצאות הנוצרות באוניברסיטאות. במדגם של 102 אוניברסיטאות בארה”ב אנו מוצאים שהאוניברסיטאות המחלקות עם הממציאים מהאקדמיה חלק גדול יותר מהתמלוגים יוצרות יותר המצאות ויותר אפשרויות הכנסה,אפילו כאשר מפקחים על גודל האוניברסיטה, איכות, מימון מחקר ותשומות מרישוי טכנולוגיות. ההשפעה של התמריצים היא הרבה יותר גדולה באוניברסיטאות הפרטיות […]