לקראת מיפוי מערכות חדשנות לאומיות: האקוסיסטמה הישראלית
אנו מציגים מטודה לבניית מפות ויזואליות המראות את מערכת החדשנות עבור מדינה, וכן משתמשים במטודה כדי לבנות ולהציג מפת מערכת החדשנות של מדינת ישראל
מיפוי של מערכת החדשנות הלאומית בישראל
נייר עבודה זה מציג את מערכת החדשנות של ישראל. ישראל נודעת כמדינת הסטרטאפ כפי שתוארה בספרם של סינור וזינגר (2011) מכאן נובעת ההתעניינות הרבה במערכת ובכוחות אשר מניעים וממריצים את היזמות הישראלית. בתחילה מוצגים העוגנים והתהליכים של מערכת החדשנות הישראלית כפי שזוהו במסגרת סדנאות מומחים שנערכו ובמקביל ניתוח ההשפעות המצליבות בין העוגנים לתהליכים שזוהו. על […]
חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית ישראל 2028 , סיכום סדנה מס’ 1 מרס 2010
כפי שהותווה בתכנית “ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה בעולם גלובלי” היעדים המרכזיים בתחום הכלכלי של המדינה הם שמדינת ישראל תהיה אחת מעשר עד חמש עשרה המדינות המובילות בעולם במונחים של הכנסה לנפש, המדינה תפעל לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר. היעד המעשי הוא להגיע לתוצר לאומי גולמי תמ”ג) של US$50,000 לנפש […]
סקר חדשנות בתעשיות המסורתיות בישראל
בשנת 2007 נערך סקר מו ” פ וחדשנות בקרב חברות בינוניות וגדולות בענפי הייצור והשירותים בישראל המסווגים כענפי טכנולוגיות מסורתיות ומסורתיות-מעורבות. הסקר בדק את ההשפעה של חדשנות על הביצועים העסקיים של מפעלי תעשיה ושרותים, ואת הגורמים החוסמים והתומכים בחדשנות תוך אבחנה בין חדשנות טכנולוגית לארגונית. המדגם כלל 115 חברות מתוך 1,800 חברות […]
מערכת החדשנות בישראל: סקירה של מדיניות לאומית והיבטים תרבותיים
מטרת הסקירה, שהוכנה על-ידי מוסד נאמן, הייתה לבחון את המדיניות הלאומית וההיבטים התרבותיים התומכים בחדשנות בישראל. החומרים למסמך זה נאספו ממגוון דוחות, מסמכים ומאמרים שנכתבו על הנושא, על מנת להציג תמונה כללית ומקיפה של מערכת החדשנות בישראל. חלקו הראשון של המסמך, כולל סקירה של מדיניות החדשנות בישראל ומכסה נושאים כגון: קביעת מטרות בחדשנות, כלים המכוונים […]
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (פרסום שני בסדרה)
חוסנה של מדינת ישראל נשען במידה רבה על ידע מדעי-הנדסי ומצוינות טכנולוגית. הישגיה של המדינה בתחומים אלה, ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, נתמכו במידה רבה במדיניות ממשלתית מוכוונת במשך 40 השנים האחרונות, שעודדה יצירה מדעית-טכנולוגית וטיפחה יצירת הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו. הידע המדעי-טכנולוגי שנוצר ושופר בישראל תורגם למגוון טכנולוגיות בעלות פוטנציאל כלכלי, שפותחו ויושמו בעזרת […]
מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)
מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו”פ מובנה. כמו כן יש (א’) להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו”פ […]
מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)
המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]
מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)
חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל ‘עמק הסיליקון’) הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]
התפתחות מדיניות הון סיכון :תובנה מתוך אנליזה של מחזור החיים של הון הסיכון הישראלי בתעשיה, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים. (STE-WP-20-2003)
החשיבות של הון סיכון (VC) כמרכיב במודל ההיי-טק של עמק הסיליקון הובילה מדינות רבות במהלך שנות ה-80 וה-90 ליישם מדיניות ממשלתית שמטרתה לעודד פעילות זו. מאמר זה מציע כי גורם מרכזי בכישלון של מדיניות רבות אלו ליצור תעשיית הון סיכון הממוקדת בסטארט-אפים (SU) בשלב מוקדם של ההיי-טק היה הגישה הפשטנית של מקבלי ההחלטות שראו בהון […]