פרקטיקות מיטיבות (ו/או תכניות התערבות) לקהילה מיטיבה
דוח זה הינו חלק שלישי (לאחר הדוח ‘אפיון המושג קהילה מיטיבה’ ודוח ‘מדדים לקהילה מיטיבה’) שנכתב במסגרת מהלך “קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21” – פרוייקט משותף של ג’וינט ישראל-אשלים, אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי וקרן רש”י. הדו”ח סוקר שורה של פרקטיקות מיטיבות (Best Practices) – שלעיתים מכוּנוֹת ‘תכניות […]
אפיון המושג קהילה מיטיבה
דוח זה הינו חלק ראשון ומרכיב חשוב של מהלך “קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21” – פרוייקט משותף של ג’וינט ישראל-אשלים, אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי וקרן רש”י. הדו”ח מתמקד בזיהוי המאפיינים העיקריים של הקהילה המיטיבה, מציע הגדרות למושגיה העיקריים ומהווה הבסיס להמשגת המונחים והעקרונות המהווים שלד לפרויקט חשוב […]
המחנה המשותף: מתווה מוסכם לפרדיגמות לאומיות ארוכות-טווח
מוצג תהליך חשיבה אסטרטגי ראשוני, רב תחומי, למדינת ישראל בעשורים הקרובים. נבחנו ומוצעים ‘רעיון מסדר’ (חזון) ומספר פרדיגמות אשר ביחד יכולים לשמש כ’מחנה משותף’ למגוון הקולות ו’השבטים’ המצויים כיום בחברה הישראלית. המחקר נשען על ראיונות עם 40 אנשים ונשים מובילות ומובילים, בעלי רקע מגוון של תחומי עיסוק, גיל ואידיאולוגיה. מגילת העצמאות זוהתה, בהסכמה רחבה, כ‘רעיון […]
ניהול סיכונים מבוסס מידע סקירה על מודלים ושיטות לניהול סיכונים
ניהול סיכונים מהווה בסיס לקבלת החלטות ברמה האסטרטגית וברמה הטקטית.ההתקדמות הדרמטית ביכולות איסוף ועיבוד נתונים הביאו את תחום ניהול הסיכונים להתפתח מעבר לרמה האינטואיטיבית שהייתה נהוגה במשך עשרות שנים. בפועל ניתן להבחין בניהול סיכונים מבוסס הערכות מומחים שמציבים הערכות על סקלת ליקרט, למשל בין 1-5 , לניהול סיכונים מבוסס נתונים תפעוליים כגון נתוני ניטור שמאפשרים […]
סקר עמדות תושבי העיר אום אל פחם בנוגע לתופעות של אלימות ופשיעה ושביעות רצון מתפקוד העירייה
סקר הביטחון האישי והקהילתי בעיר אום אל פחם אשר נערך בחודשים נובמבר-דצמבר בשנת 2021 באום אל פחם עסק בביטחון האישי של תושבי העיר, יחסיהם עם ואל המשטרה ובדק את שביעות הרצון של תושבי העיר מהעירייה וממחלקותיה בכלל ובמיגור האלימות בפרט. אוכלוסיית הסקר כללה את תושבי העיר הבגירים (N = 302). מממצאי הסקר עולות מספר מסקנות: […]
הערכת כלי מו”פ לקידום שת”פ בין האקדמיה לבין התעשייה: תוכנית מאגדי מגנ”ט של רשות החדשנות
במחקר זה מיושמת גישה מקיפה למיפוי וההערכה של מכשירים וכלי מו”פ ממשלתיים קיימים לשיתוף פעולה בין האקדמיה לבין התעשייה בישראל ובמדינות נבחרות. דגש מיוחד מושם על הערכת תוכנית מאגדי מגנ”ט, המהווה את ספינת הדגל של תוכניות המו”פ של רשות החדשנות. מטרת המחקר היא לבצע ההערכה של תוכנית מאגדי מגנ”ט מבחינת האפקטיביות, ההשפעה והתוצרים. יעדי המחקר […]
אלימות, פשיעה ושיטור בחברה הערבית בתקופת הקורונה
להלן ממצאי הסקר המרכזיים המפורטים בדו”ח זה: מהנתונים נובע כי הנשאלים בחברה הערבית מרגישים היעדר ביטחון אישי בשל האלימות ביישוביהם בשיעור גדול יותר במידה רבה בהשוואה לנשאלים בחברה היהודית. בקרב הנשאלים בחברה הערבית עומד שיעורם של המרגישים כך על כ־ 37% , והוא ירד בתלילות בהשוואה לשנת 2019 , שבה עמד על כ־ 61% . […]
קידום ההקניה של כישורים, אוריינות, מיומנויות, ערכים וגישות בשרשרת החינוך
התובנה שהתבססה בשנים האחרונות בנושאי חינוך, על כל מרכיביו, החל מהגיל הרך ועד לאקדמיה, היא שלא די בהקניית ידע ויש צורך בעידן המודרני להקנות גם מיומנויות וכישורים, אשר צריכים להיות חלק מהייעוד של מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה והלימוד לאורך החיים במאה ה- 21. החשיבות של מיומנויות וכישורים באה לידי ביטוי במחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות […]
חוסן חברתי בחברה הערבית: תודעה התאמה תרבותית והמלצות לפעולה
העיסוק בחוסן והמוכנות לחירום ניצבו בשנים האחרונות במקום מרכזי בשיח הציבורי, הפוליטי והאקדמי. עיסוק זה אינו ייחודי לישראל, אולם בעולם העיסוק בחוסן הוא בהקשר של אסונות טבע, בעוד שבישראל, העיסוק הוא בעיקר בהקשר של סוגיות בטחוניות, בקרב המיעוט הערבי בישראל שיח זה נמצא עדיין בחיתוליו וספרות המחקר בו עדיין נדירה. מאז שנת 1948 חוותה החברה […]
האימפקט הכלכלי של הסכמי אברהם – לאחר שנה ראשונה: אמוציות לעומת אינטרסים
מאמר זה סוקר מחקרים שעוסקים בהשלכות הכלכליות של הסכמי אברהם וההשפעות על חמש המדינות השותפות: ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין וסודן. לעת עתה, ישראל היא המרוויחה העיקרית מההסכמים. ההסכם בין ישראל לאמירויות הוא במידה רבה החשוב ביותר עבור שתי המדינות. הסכמי אברהם מהווים “הוכחת היתכנות” (proof of concept) שאפילו במזרח התיכון – היגיון ואינטרסים יכולים […]