ההשכלה השלישונית בישראל – פרדיגמה חדשה למדיניות
העבודה בוחנת היבטים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל וממליצה לגבש פרדיגמה חדשה שבמרכזה קידום המחקר האקדמי והעלאת איכות ההוראה. כמו-גם, לקדם את שיעור הזוכים בהשכלה גבוהה בישראל. ההמלצות כוללות מתן אפשרות להעברת קרדיט בין שלושה שערי כניסה להשכלה השלישונית, והם: בין מוסדות להשכלה גבוהה, בין מוסדות על-תיכוניים למוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם בתכניות לימודים […]
הגדרה מחודשת של מקצועות ההנדסה למאה ה-21
ברבע הראשון של המאה ה-20 החינוך ההנדסי עבר מהפכה חשובה עם חדירת המדעים להנדסה. כתוצאה מכך בתי הספר להנדסה חדלו ללמד טכנולוגיות קיימות, והחלו ללמד את מדעי ההנדסה המבטאים עקרונות בלתי משתנים של הטכנולוגיה. אולם, במאה ה-21 המדע והטכנולוגיה מתחברים לישות אחת בלתי ניתנת להפרדה. המאמר מעורר את השאלה שלאור העובדה הזאת האם אין מקום למהפכה חדשה […]
השקעות בהשכלה גבוהה וצמיחה כלכלית: ישראל במבט משווה בינלאומי
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בעולם לחשיבותה של ההשכלה הגבוהה כמחוללת צמיחה כלכלית. במהלך שלושת העשורים הראשונים לקיומה, השכילה ישראל לבנות מערכת השכלה גבוהה מפוארת. מערכת זאת אחראית בין היתר להכשרתם ויצירתם של מהנדסים, מדענים וחוקרים מהשורה הראשונה, אשר תרמו רבות לביסוס מעמדה וחוסנה החברתי, הכלכלי והביטחוני של המדינה. ההישגים המדעיים והטכנולוגים האדירים אליהם הגיעה […]
הצעה למדיניות שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל
גיבוש מדיניות שכר לימוד במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל תאפשר תכנון רציונאלי ויעיל של המערכת הן אקדמית והן תקציבית ותאפשר יציבות על בסיס רב שנתי. בעבודה זו נעשה ניתוח לגבי התפתחות מדיניות שכר לימוד בישראל וניתנו המלצות לקביעת שכר לימוד אופטימאלי בעתיד וכן בנית מערכי סיוע לסטודנטים שישפיעו על פיתוח ההשכלה הגבוהה בעתיד.
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30)
בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי […]
תוכנית אב להשכלה הגבוהה בישראל – תכנון מול ביצוע
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התבססה מתחילתה על אוניברסיטאות מחקר בדגם ההומבולטי של הוראה ומחקר משולבים עם דגש חזק על מחקר . במהלך השנים נוספו על ידי אקדמיזציה מקצועות שונים והתגבר הצורך לשלב בלימודים האקדמיים גם הכשרה מקצועית . עד שלב מסוים הצליחו האוניברסיטאות לקלוט את הגידול שנבע הן מגידול האוכלוסייה והן מגידול הנגישות כתוצאה מהאקדמיזציה […]
סדרי עדיפות לאומית בתחום איכות הסביבה בישראל – מסמך עמדה 4 – כרך א – החינוך הסביבתי בישראל
כרך זה הינו כרך ראשון מתוך שלושה מסמכי עדיפות לאומית בתחום הסביבה לשנת 2004. מסמכים אלה יוצאים לאור על ידי מוסד נאמן למחקר מתקדם במדע ובטכנולוגיה זו הפעם הרביעית, החל משנת 1999. הכרך הראשון של המסמך השנה הוקדש לנושא החינוך הסביבתי, נושא הנראה לנו כמרכזי בתחום הסביבה. ללא התובנה של האוכלוסייה, המודעות של אנשי המקצוע […]
ניתוח וגיבוש מדיניות להעברת טכנולוגיות מהאוניברסיטאות לתעשייה – דוח מסכם
המחקר בוצע בתמיכת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומשרד המדע, התרבות והספורט. מדע וטכנולוגיה קשורים זה לזה ותורמים לתהליכי חדשנות, המשמשים מקור חשוב לקידמה ולצמיחה כלכלית. הקשר בין המדע (האקדמיה) לטכנולוגיה (תעשייה) כולל, בין היתר, מעבר של ידע מהאקדמיה לתעשייה, באמצעות בוגרים, פרסומים ומסחור של ידע באמצעות הענקת רשיונות, וייעוץ מקצועי. מצד שני מאידך יכולה התעשייה […]
השכלה גבוהה במחשבה שניה – המכללות
ועדת המשנה ממליצה שחינוך גבוה יותר בישראל יורחב ויתבסס על שלושה סוגי מוסדות: אוניברסיטאות מחקר, מכללות אקדמיות (המקבילות למכללות בארה”ב שנמשכות ארבע שנים] ומכללות קהילתיות (שיוקמו). על אוניברסיטאות המחקר להדגיש לימודים לתואר [M.A. ו-M.Sc. עם תיזה ו-Ph.D.] ולארגן מחדש את תוכנית הלימודים שלא לתואר לקראת תוכניות כבוד המובילות ישירות ללימודי Ph.D.. על המכללות האקדמיות להתמחות […]
מחקר: הקמפוס הירוק בטכניון
פרויקט המחקר הקמפוס הירוק בטכניון אותו מוביל מכון המחקר “מוסד שמואל נאמן”, נועד להקנות ערכים לנושאי סביבה ושימורה. “קמפוס ירוק” הוא פרויקט מחקרי שהחל במאי 2000. מטרת הפרויקט לא רק לדבר על שימור הסביבה, אלא גם לעשות למענה. הטכניון, כמרכז מחקר מוביל בישראל, המשמש דוגמה למוסדות אקדמיים אחרים בארץ ובעולם וכמוסד טכנולוגי ותיק ומרכזי בישראל, […]