ניתוח מערכתי של מדיניות ומודלים של העברה טכנולוגית בהשכלה הגבוהה
פרק זה מציג הערכה ביקורתית על מודלים של העברת טכנולוגית מהאקדמיה, בהתבסס על ניתוח מידע משלושת העשורים האחרונים ומקרה מבחן של העברת טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. קיים צורך להערכה מחודשת של מדיניות האוניברסיטאות בהקשר ל”משימה השלישית” שלהן. נדרש לקבוע מדיניות שתדריך את פעילות משרדי העברת הידע באוניברסיטאות על מנת שיוכלו לאזן בין פעולת המסחור, שהיא […]
השוואה בין הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון לבין פקולטות דומות באוניברסיטאות בארה
עבודה זו בוצעה בתיאום עם דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, כהמשך למחקר שנערך ע”י מוסד נאמן לבקשת הנהלת הטכניון, שבו נבחנה רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם על סמך נתונים ביבליומטרים. בשל מורכבותה וריבוי תחומי המחקר בפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון, מצאנו לנכון לבחון בנפרד את רמת המחקר ופוריות החוקרים בפקולטה זו בהשוואה […]
העברת ידע באמצעות מסחור קניין רוחני
מיסחור תוצאות מחקר אקדמי וניהול קניין רוחני באוניברסיטאות מהווה בשנים האחרונות מושא לרפורמה ממשלתית וחקיקתית. ההצעות לרפורמה מבקשות להטיל חובה על מוסדות ציבוריים לנצל את הפוטנציאל המסחרי של המצאות שפותחו במסגרת המחקר ולהסדיר את הבעלות בהמצאות אלה. מחקר זה דן בהשלכות של מדיניות מיסחור ידע אקדמי באמצעות פטנטים תוך סקירה ביקורתית של הספרות והמחקר העדכני […]
מגבלת נזילות בלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל
עבודה זו בוחנת את השפעת הרקע הכלכלי המשפחתי על סיכוייהם של פרטים המסיימים תיכון לסיים תואר ראשון. העבודה מתבססת על קובץ נתונים ייחודי המשלב ציוני בגרות של פרטים מסיימי יב’ ממחזורים 1992 עד 1997, יחד עם נתונים דמוגרפים וחברתיים של הוריהם ממפקד 1995, וכן אינפורמציה לגבי סיום תואר ראשון של אותם הפרטים עד לשנת 2002. […]
רותמים הצלחה: מה מסביר את ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי באוניברסיטאות? (STE-WP-35)
חקרנו את השפעת תמריצי שכר, מטרות פיתוח אזוריות והגבלות ממשלתיות על ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי ב-86 אוניברסיטאות בארצות הברית וקנדה בין 1995 ל-1999. פיתחנו מודל תיאורטי המסביר את המדיניות החוזית הנהוגה במשרדי הרישוי הטכנולוגי. בחנו את המודל תוך שימוש בתוצאות סקר חדשני הכולל את תמריצי השכר הנהוגים במשרדי הרישוי הטכנולוגי (שכר משתנה המבוסס על ביצועי […]
הבדלים באיכות ההשכלה בין אוניברסיטאות למכללות: בחינה באמצעות התמורה בשוק העבודה
פניה של מערכת ההשכלה הגבוהה השתנו בעשור האחרון עם ההתרחבות המואצת של המכללות, שהגבירה את הנגישות ללימודים גבוהים. המחקר בחן את התשואה להשכלה, במונחי שכר, של בוגרי תואר ראשון במכללות אקדמיות בהשוואה לאוניברסיטאות, ובין האחרונות לבין עצמן, תוך פיקוח על המאפיינים החברתיים-כלכליים של הבוגרים וכישוריהם השכליים. שימוש בשיטת Propensity Score Matching מגלה כי במקצועות לימוד […]
ההשפעה של שיטות מימון שונות להשכלה גבוהה על יעילות וצדק חברתי: ניתוח מכויל מיושם לישראל
אנחנו בונים מודל מקרו-כלכלי של משק עם עבודה מיומנת ולא מיומנת ועם מערכת השכלה גבוהה מרכזית, מכיילים אותה לנתוני המשק וההשכלה הגבוהה בישראל, ומשתמשים במודל המכויל לערוך הדמיות של שיטות מימון שונות להשכלה גבוהה על מנת לבחון את השפעתן על התוצר על אי השוויון במשק ועל ניידות חברתית. להלוואות סטודנטים לכשעצמם יש השפעה מועטה על […]
ההשכלה השלישונית בישראל – פרדיגמה חדשה למדיניות
העבודה בוחנת היבטים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל וממליצה לגבש פרדיגמה חדשה שבמרכזה קידום המחקר האקדמי והעלאת איכות ההוראה. כמו-גם, לקדם את שיעור הזוכים בהשכלה גבוהה בישראל. ההמלצות כוללות מתן אפשרות להעברת קרדיט בין שלושה שערי כניסה להשכלה השלישונית, והם: בין מוסדות להשכלה גבוהה, בין מוסדות על-תיכוניים למוסדות להשכלה גבוהה, כמו גם בתכניות לימודים […]
מעמדם של ישראל והטכניון בהשוואה למדינות ומוסדות נבחרים בעולם על פי מדדים ביבליומטריים
פרסום זה הינו חלק מעבודה, שבוצעה במוסד שמואל נאמן בהזמנת הנהלת הטכניון, שבה נבחנה רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם על סמך נתונים ביבליומטריים, וכן סקירת ספרות של השיטות להערכת ההשפעה של המחקר ההנדסי/מדעי על הכלכלה, התעשייה והחברה בישראל. העבודה כוללת 3 חלקים שמופיעים בפרסומים נפרדים. בחלק השני המובא בפרסום זה, נערך ניתוח […]
הגדרה מחודשת של מקצועות ההנדסה למאה ה-21
ברבע הראשון של המאה ה-20 החינוך ההנדסי עבר מהפכה חשובה עם חדירת המדעים להנדסה. כתוצאה מכך בתי הספר להנדסה חדלו ללמד טכנולוגיות קיימות, והחלו ללמד את מדעי ההנדסה המבטאים עקרונות בלתי משתנים של הטכנולוגיה. אולם, במאה ה-21 המדע והטכנולוגיה מתחברים לישות אחת בלתי ניתנת להפרדה. המאמר מעורר את השאלה שלאור העובדה הזאת האם אין מקום למהפכה חדשה […]