האימפקט הכלכלי של הסכמי אברהם – לאחר שנה ראשונה: אמוציות לעומת אינטרסים
מאמר זה סוקר מחקרים שעוסקים בהשלכות הכלכליות של הסכמי אברהם וההשפעות על חמש המדינות השותפות: ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות, בחריין וסודן. לעת עתה, ישראל היא המרוויחה העיקרית מההסכמים. ההסכם בין ישראל לאמירויות הוא במידה רבה החשוב ביותר עבור שתי המדינות. הסכמי אברהם מהווים “הוכחת היתכנות” (proof of concept) שאפילו במזרח התיכון – היגיון ואינטרסים יכולים […]
הפרדת פסולת אורגנית – במקור או במתקן המיון?
משק הפסולת בישראל נתון במשבר עמוק – המסגרת החוקית ותשתיות הטיפול בפסולת חסרות, אחוזי המִחְזוּר נמוכים לעומת מדינות ה-OECD והפסולת לנפש רק גדלה מדי שנה. על רקע מציאות זאת, פורסמה בסוף שנת 2020 אסטרטגיית הפסולת החדשה של המשרד להגנת הסביבה למשק הפסולת העירונית המוצקה. על אף העבודה היסודית שנעשתה בגיבוש האסטרטגיה, דיאלוג עם בעלי עניין […]
השתתפות חברי המיעוט הערבי, בפעולה משותפת לייצור מוצרים ציבוריים בחברה הישראלית הכללית
השתלבותו של המיעוט הערבי בישראל בחברה ובכלכלה הוא נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו. נקודת המבט של מחקר זה היא כיצד מתמודדים בני המיעוט הערבי עם ה social dilemma של תרומה לפעולה המשותפת (collective action) שתוצריה הם מוצרים ציבוריים. ההתפרצויות האלימות (מאי 2021) המערערות את דו-הקיום וההשתלבות הרצויה, מציבות אתגר קיומי למדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית. המחקר […]
המלצות מדיניות ויעדים לישראל לקראת פסגת המנהיגים בנושא משבר האקלים. אפריל 22-23, 2021
התמודדות עם משבר האקלים מחייבת הפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה על ידי גיוון אמצעים טכנולוגיים וגיוון אמצעי מדיניות, ובכללם מעבר לשימוש באנרגיה נקי ה ומתחדשת , התייעלות אנרגטית (בסקטור התחבורה, החשמל והפקת החום), בנייה ירוקה וצמצום של נסועה, צריכה, ייצור פסולת ובזבוז מזון. כל אלה יובילו גם להקטנת זיהום האוויר, שגורם לאלפי מקרי מוות […]
פורום אנרגיה 49: שילוב מימן במשק האנרגיה
מימן הינו היסוד הנפוץ בטבע, אך כמעט שאינו קיים בטבע בצורתו הטהורה. ניתן להפיק מימן ממים בתהליך אלקטרוליזה באמצעות חשמל. בנוסף, ניתן להפיק מימן גם מחומרים אורגניים כגון גז טבעי ופחם באמצעות מספר שיטות של פרום (Reforming) וגזיפיקציה. נהוג לסווג את המימן למספר סוגים בהתאם לחומרי הגלם ותוצרי תהליך הייצור – מימן חום ומימן אפור […]
זיהוי חסמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל
סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד. חברות משתמשות בתוצרי לוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך “סוגרות את המעגל” כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת. עיקר התועלת מסימביוזה תעשייתית נובעת ממכירה או מסירה של פסולת וחיסכון בעלות […]
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה – חלק שלישי
דו”ח זה הוא החלק השלישי של מחקר בשלושה חלקים, “נתגבר, נתחבר, נשתפר” (Build Back Better) – לקראת תכנית אסטרטגית ויזואלית לציאה מוצלחת מהמגפה – המקרה של ישראל. בדו”ח זה אנו מציעים תכנית אסטרטגית לטווח ארוך עבור מדינת ישראל, כאשר היא חוצאת ממגפת הקורונה. אנו משתמשים במטודה ויזואלית להשוואת הישגי ישראל למדינות העולם, בתחומי הכלכלה, החברה […]
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה חלק שני – ניתוח :SWOT ישראל בהשוואה לעולם
סידרת פרסומים זו מתארת אסטרטגיה לתכנית שיקום של מדינת ישראל לאחר השינויים שחלו בעקבות מגיפת הקורונה. בחלק השני מוצג ניתוח SWOT של ישראל בהשוואה למדינות אחרות – מבחינת חוזקות וחולשות, סיכונים והזדמנויות.
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה חלק ראשון
סידרת פרסומים זו מתארת אסטרטגיה לתכנית שיקום של מדינת ישראל לאחר השינויים שחלו בעקבות מגיפת הקורונה. בחלק הראשון נסקרו מחקרים בנושא ‘build back better’: כיצד מדינות שונות בעולם התמודדו עם מצבים קיצוניים והתגברו על אסונות מסוגים שונים.
רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?
מטרת העבודה הנה להציע רפורמה בכללי המשחק על של הכנסת, במגמה להגביר את אמון הציבור במוסד הכנסת הנמצא כיום בשפל. אנו מתמקדים בשלושה כשלים בולטים בהתנהלות של חברי הכנסת: היעדר דיון אמיתי, הסתפקות ברוב מינימלי, וריבוי הצעות חוק פרטיות. ההצעה המרכזית היא יצירת מדד חדש של “עוצמת החוק” ככלי בהליך החקיקה, הנגזר ממידת התמיכה בחוק […]