צרכים וסדרי עדיפות לקראת פיתוח מאוזן ושגשוג במפרץ חיפה
בחודש פברואר 2011 נערכה במוסד נאמן סדנה ביוזמה משותפת עם רשות נחל הקישון, אשר מטרתה הייתה מיקוד וזיהוי הנושאים החשובים לפיתוח ושגשוג של האזור ובאיזון הרצוי ביניהם, באמצעותו תושג המטרה של חשיבה ותכנון לטווח ארוך ושל כוללנות (אינטגרציה). בסדנה הועלו נושאים אשר יכולים לשמש כסמנים (Markers) למגמות פיתוח – כלי שיצביע על צרכים ועל מגמות […]
אינטרפרטציה אבולוציונית למדיניות פיתוח הון סיכון בישראל, גרמניה, אנגליה, וסקוטלנד (STE-WP-45)
למרות ניסיונות רבים להפעיל מדיניות אפקטיבית לפיתוח תעשיות הון סיכון במהלך שנות ה- 90, באירופה, עדין רוב התעשיות הון הסיכון באירופה אינן מפותחות דיו. רוב ניסיונות המדיניות פיתוח הון סיכון נטו להתבסס על הגישה המסורתית שכוללת עירוב של כל כלים מוניטאריים עם שינויים מבניים. במאמר זה אנו מציגים גישה אבולוציונית למדיניות פיתוח תעשיית הון סיכון […]
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל 2008-1990: פטנטים ישראלים בהשוואה בינלאומית
עבודה זו הינה המחקר השני במיזם המשותף של מוסד נאמן והמולמו”פ שמטרתו לבחון את תפוקות המחקר והפיתוח בישראל הבאות לידי ביטוי בפרסומים מדעיים בכתבי עת אקדמיים, על פי מדדים שונים ולאורך זמן. המחקר הראשון בסדרה פורסם בשנת 2011 והמחקר הנוכחי פורסם באוגוסט 2013. הדו”ח נערך תוך שימוש בכלים ביבליומטריים ונתוני תומסון רויטרס להערכת תפוקות המחקר […]
המדיניות הלאומית במדע וטכנולוגיה של מדינת ישראל
המאמר סוקר את התפתחות מדיניות המדע הטכנולוגיה והמו”פ של מדינית ישראל. מדיניות זאת איננה מבוססת על מסמך כתוב כלשהו, או תוכנית אב מוכתבת מראש, אלא גובשה בהדרגה, במהלך עשרות שנים, בזמנים שונים וע”י אנשים שונים, במסדרונות הממשל והכנסת, באוניברסיטאות ובתעשייה, שביחד התגבשו למערכת שבאמצעותו נעשה המחקר המדעי, הטכנולוגי, המו”פ התעשייתי, והכשרת כוח האדם על סוגיו, […]
לקחי החקלאות/התישבות לקידום והעצמת התעשיות הקלאסיות
תעשית “החקלאות/התישבות” בישראל נסקה מספקית מזון מקומית ליצואנית המשולבת בחזית של מוצרי חדשנות ויישום ידע. חזית זאת מאפשרת יצוא מוצרים פיזיים, מוצרי ביניים, תשומות עילית, שירותים ויזמות חקלאיות לרבות מודלים לתכנון, פיתוח וקיים כפרי וזאת תוך שיתוף פעולה בינלאומי נרחב. החקלאות בכך מדגימה שניתן להשיא רווח גם ביחידות ייצור קטנות של תעשיות קלאסיות תוך יצירת […]
סקר חדשנות בתעשיות המסורתיות בישראל
בשנת 2007 נערך סקר מו ” פ וחדשנות בקרב חברות בינוניות וגדולות בענפי הייצור והשירותים בישראל המסווגים כענפי טכנולוגיות מסורתיות ומסורתיות-מעורבות. הסקר בדק את ההשפעה של חדשנות על הביצועים העסקיים של מפעלי תעשיה ושרותים, ואת הגורמים החוסמים והתומכים בחדשנות תוך אבחנה בין חדשנות טכנולוגית לארגונית. המדגם כלל 115 חברות מתוך 1,800 חברות […]
ניהול הפסולת בישראל – בין פיתוח טכנולוגי לשקיפות ציבורית: גיבוש כלים לשיח הציבורי המלווה יזמות עסקית וחלופות טכנולוגיות לטיפול בפסולת מוצקה
ניהול הפסולת בישראל נחשב נושא בעייתי. המדיניות אשר קיימת בישראל לוקה בחוסרים רבים ויש חשיבות במחקר מעמיק בנושא כמו גם גיבוש המלצות מתאימות. פעילות משותפת של מוסד שמואל נאמן יחד עם המשרד להגנת הסביבה וחברת ‘נשר’ מנסה להוביל פתרונות לבעיית הפסולת של ישראל. הפעילות כללה: הפעלת צוות משימה מקצועי בין-מגזרי המורכב מאנשי מקצוע ובעלי עניין במגזרים השונים. […]
האם מהגרים בעלי כישורים גבוהים מגדילים את הפריון? ממצאים מתוך מפעלים תעשייתיים בישראל, 1990-1999 (STE-WP-36)
במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90, המשק הישראלי נהנה מעלייה משמעותית בפריון העבודה ובפריון הכולל. סקטור התעשייה הוא זה שהוביל את העלייה בפריון. עלייה זו בפריון הייתה מקבילה לקליטתם המלאה בתוך כוח העבודה של עולי ברה”מ לשעבר, בעלי הכישורים הגבוהים. עולי ברה”מ הועסקו באופן לא פרופורציונאלי בסקטור התעשייה, ולאחר תקופת הסתגלות התחלתית, עברו באופן הדרגתי […]
פוטנציאל היישום של טכנולוגיות ישראליות בתחום הסולארי בפרויקט ה MEADOWLANDS בניו ג’רזי
מוסד שמואל נאמן התבקש ע”י אוניברסיטת Rutgers בניו-ג’רזי להכין מסמך הסוקר את פוטנציאל החברות הישראליות בשוק הסולארי בניו ג’רזי. כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה – Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג’רזי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים. ישראל מובילה בתחומים של חדשנות […]
גבולות הקפיטליזם: הרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח (STE-WP-40)
למרות הנטייה בספרות הדנה בהפרטה להעדיף את המגזר הפרטי על-פני המגזר הציבורי, בתחום המחקר והפיתוח, קיימת הסכמה כללית שמימון ממשלתי-ציבורי של ייצור פרטי עשוי לשמש פיתרון לקשת רחבה של כשלי שוק. מאמר זה בוחן הצדקות תיאורטיות להרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח מעבר לסבסוד של הסקטור הפרטי. המאמר מתמקד בשלוש בעיות מהותיות שבאות לידי ביטוי […]