תגית: מדע וטכנולוגיה

האם הון סיכון הוא מיוחד במינו ?(STE-WP-9)

מאמר זה בוחן את המימון שמספקות קרנות הון סיכון באמצעות מסד נתונים ייחודי הכולל מידע על כל החברות בתיקי כל קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1997-2000, ונתונים על קבוצת ביקורת של חברות שלא נתמכו על ידי קרנות הון סיכון אלא על ידי חברות השקעה ישראליות (מתווכים פיננסיים בעלי מאפיינים שונים) המתמחות בתעשיית ההיי-טק. החלק הראשון […]

הבנת מערכת תעשייה חדשה : הופעת נתיבים שונים בתעשיית ההיי-טק בישראל ובאירלנד, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-11)

בעשור האחרון, ישראל ואירלנד היו בחזית מהפכה כפולה מוצלחת. בזירה הבינלאומית, שתי המדינות הקטנות היו מוקדים לחברות טכנולוגיה מבוססות חדשות (NTBF) שהצליחו לבסס את עצמן בשווקים גלובליים בתחום התוכנה וטכנולוגיית המידע, והפכו לשחקניות מצליחות במהפכה התעשייתית הגדולה ביותר של זמננו. בזירה המקומית, הנופים הפוליטיים והתעשייתיים של שתי המדינות, שלא היו מודלים להצלחה תעשייתית מאז עצמאותן […]

הצבא כמרחב ציבורי – תפקיד צה”ל על מערכת החידושים בתחום התוכנה, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-13)

המאמר מתמקד בתפקיד שמילאה הצבא הישראלי (צה”ל) ביצירת ושמירה על תעשיית התוכנה הישראלית החדשנית ביותר. צה”ל לרוב זוכה לקרדיט גדול ביצירה ובהצלחה המתמשכת של תעשיית ההייטק הישראלית. המאמר מנתח את הפעילויות וההיסטוריה של יחידת המחשוב המרכזית של צה”ל, במיוחד בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ההדרכה המרכזית לתכנות, הנדסת תוכנה ומשתמשי מחשבים בצה”ל. אני טוען שבעוד […]

השפעת גידול כמותי על תמיכה כספית בחיפוש אחר מודל תיאורטי למחקר ופיתוח, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית, סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-16-2002)

האם הממשלה צריכה לסבסד מחקר ופיתוח (מו”פ) והאם חשוב כיצד מוקצים הסובסידיות הללו? אנו בוחנים שאלות אלו במודל דינמי שבו מו”פ מתואר כדגימה רציפה מהתפלגות של רעיונות חדשים. תגליות מוצלחות משפיעות על המשאבים הזמינים בעתיד ועל התמריצים להמשך מו”פ. כתוצאה מכך, ייתכן שיהיה חוסר השקעה במו”פ. אנו חוקרים את השפעת ההתערבויות הממשלתיות שמטרתן לעודד צמיחה […]

הגדרת הצלחה בפרויקטים של מחקר ופיתוח : עדות מקבוצת מחקר אמריקאית ישראלית, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-8-2001)

עקרון בסיסי של תוכניות התמיכה במו”פ בישראל היה עקרון הנייטרליות – כל הפרויקטים הזכאים ממומנים. עם זאת, עם מגבלת תקציב מחייבת, הממשלה נאלצת לבחור את הפרויקטים שהיא מממנת וכך לסטות מהנייטרליות. סטייה אופטימלית תעדיף את אותם פרויקטים שיש להם פחות סיכוי להצליח ללא תמיכה. במאמר זה, אני בוחן את ביצועי הפרויקטים המחקריים המשותפים הנתמכים על […]

תאום ותחרות במו”פ עם אי-וודאות ודליפות אינפורמציה, (STE-WP-6)

במודל כללי עם אי-ודאות ודליפות של אינפורמציה בין פירמות, אנו בוחנים את הכדאיות של שיתוף פעולה בין חברות, בחלק או בכל שלושת השלבים של תכנית מחקר ופיתוח. 1) חברות יכולות להסכים ביחד על רמת ההוצאה הכספית על מו”פ, 2) הן יכולות לארגן אמצעי מחקר משותפים, ו/או 3) הן יכולות להסכים לשיתוף מידע, כך שכל חברה […]

מו”פ ביטחוני וצמיחה כלכלית בישראל, תוכנית למחקר מדע, טכנולוגיה וכלכלה (STE-WP-4)

כאשר מעריכים את יכולות ההיי-טק של ישראל ואת הישגיה הכלכליים המרשימים מאז הקמתה, קשה שלא להכיר בתפקיד החשוב שמילאו הפיתוחים הביטחוניים והצבאיים. בפרט, למו”פ הקשור לביטחון היו השפעות משמעותיות על, כמו גם קיבל סיוע מ, המגזר התעשייתי של ישראל, מערכת ההשכלה הגבוהה במדעים והנדסה, קהילת המחקר והרכב כוח העבודה שלה. עם זאת, הערכה אמפירית מקיפה […]

מו”פ, סובסידיות ופריון, (STE-WP-7)

במאמר זה אנו מפתחים מודל של ניהול פרויקט מו”פ. אנו פותרים את הבעיות הדינאמיות של החברות ומשתמשים במדיניות מו”פ האופטימאלית כדי להעריך את התפקיד של סובסידיות המכוונות להמרצת פעילויות מו”פ. המסגרת התיאורטית הממחישה שהסימן והגודל של “תוספתיות” – השינוי בסכום מימון המו”פ של החברה הנגרם ע”י הסובסידיה – תלוי בפרמטרים ובהנחות המודל. לכן, זהו נושא […]

מקורות לגידול באורך החיים בארצות הברית, 1997 – 1960, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-3)

בין השנים 1960 ל-1997, תוחלת החיים של האמריקאים עלתה בכ-10% – מ-69.7 ל-76.5 שנים. הוערך כי הערך של הארכת החיים בתקופה זו כמעט שווה לרווחים בצריכה מוחשית. בעוד שתוחלת החיים נטתה לעלות, היו תנודות משמעותיות בקצב העלייה. במאמר זה אנו חוקרים האם פונקציית ייצור בריאות מצרפית יכולה לעזור להסביר את ההתנהגות השנתית של תוחלת החיים […]

מדיניות מחקר ופיתוח בישראל – סקירה כללית והערכה מחודשת, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE-WP-2)

מטרת מאמר זה היא לספק סקירה של מדיניות המו”פ בישראל ולבחון באופן ביקורתי את המדיניות הנוכחית ואת ההצעות לשינויה. בחלק הראשון אנו סוקרים את התוכניות השונות של לשכת המדען הראשי (OCS) של משרד התעשייה והמסחר בישראל, ולאחר מכן דנים במחקרים על השפעת התמיכה של ה-OCS, ומספקים סקירה של עליית מגזר ההיי-טק בישראל בעזרת נתוני פטנטים. […]